אומנים? כותבים יצירות? מעוניינים לפרסם אותן?ברוכים הבאים לאתר proza.co.il - האתר בו כל גולש יכול לפרסם את היצירות שלו! צוות האתר מאחל לכם שימוש מועיל ומהנה באתר :) קרא עוד> |
קטגוריות
יצירות מובילות
(לפי סוגה)תגיות
אהבה, אהבה נכזבת, אושר, אישה, אכזבה, אני, בדידות, גורל, געגוע, געגועים, זוגיות, זכרונות, זמן, חורף, חיים, חלומות, יחסים, ילדות, ילדים, ים, כאב, כתיבה, מוות, מחאה, מחשבות, מילים, סיפור קצר, סיפורי מדבר, עצב, פנטזיה, פרידה, רגשות, רומנטי, שואה, שיר, שיר אהבה, שירה, שירי אהבה, תשוקההצג את כל התגיות
סקרים
איך האתר שלנו לדעתכם?
טלוויזיה וקולנוע
מאמרים » פנאי » טלוויזיה וקולנוע » טלוויזיה
מאמר המבקר את הטלוויזיה, התכנים הרדודים שלה, את הצפייה המרובה בה למרות שאין בה ממש. המאמר נכתב ברובו בלשון נקבה אך הוא פונה לשני המינים.
מאמרים » פנאי » טלוויזיה וקולנוע » "הנסיכה והצפרדע" - דיסני מודל 2010
בעת סיום קריאת השורות הבאות, אל תתפלספו על סרטי "דיסני", כי יש הרבה ניתוחים והרבה אמירות, וכל העסק לא יגמר- וחבל. ככל שאני נכנסת לרבדים עמוקים יותר, כך אני מוצאת עצמי מאבדת עוד גרגר אבקת פיות.
אל תתבגרו לעולם, והמשיכו ליהנות מהקסם.
יצירות מובילות
» פילגש \ igor_ivnitsky» אופטימיות זעירה \ igor_ivnitsky
» טיול שורשים \ igor_ivnitsky
» נפילה חופשית \ ארמה אלון
» יומן \ igor_ivnitsky
» ילד מבחנה \ igor_ivnitsky
» אהבה סוערת \ ארמה אלון
» נשמתי התאומה \ ארמה אלון
» מרחף בזמן \ ארמה אלון
» כשנגיע לגשר \ nadavse
יצירה אקראית
המשתיק \ עפרי סימון
כל בוקר הוא בא. פותח את הדלת בשנייה שאני פוקח את עיניי. בבגדיו השחורים הוא נראה כמו צל באור השחר החלש שמגיח בין חריצי התריסים אשר מוגפים כמעט לחלוטין. הוא נועל נעליים שחורות ולובש מכנסיים שחורים וסוודר שחור. כפפות עור שחורות מכסות את כפות ידיו וכובע גרב שחור מסתיר את פניו. "לאן היום?" הוא שואל בקול עמוק ואדיש, ומשחרר את הנצרה באקדח השחור הגדול שלו שמשתיק קול מוארך מוברג על קנהו. "ללב" אני אומר לו "הוא הכי כואב לי".
המשך
יצירה אחרת
כל בוקר הוא בא. פותח את הדלת בשנייה שאני פוקח את עיניי. בבגדיו השחורים הוא נראה כמו צל באור השחר החלש שמגיח בין חריצי התריסים אשר מוגפים כמעט לחלוטין. הוא נועל נעליים שחורות ולובש מכנסיים שחורים וסוודר שחור. כפפות עור שחורות מכסות את כפות ידיו וכובע גרב שחור מסתיר את פניו. "לאן היום?" הוא שואל בקול עמוק ואדיש, ומשחרר את הנצרה באקדח השחור הגדול שלו שמשתיק קול מוארך מוברג על קנהו. "ללב" אני אומר לו "הוא הכי כואב לי".
המשך
יצירה אחרת