אומנים? כותבים יצירות? מעוניינים לפרסם אותן?

ברוכים הבאים לאתר proza.co.il - האתר בו כל גולש יכול לפרסם את היצירות שלו!
כאן, באתר proza.co.il, תוכלו לפרסם את היצירות שלכם לגמרי בחינם! באתרנו תוכלו למצוא שירה, מאמרים, סיפרים קצרים, ציורים ועוד.

צוות האתר מאחל לכם שימוש מועיל ומהנה באתר :)


קרא עוד>

קטגוריות

 

החשבון שלך

שם משתמש
סיסמא
זכור אותי
 

סקרים

איך האתר שלנו לדעתכם?
מצויין!
בסדר
ככה-ככה
רואים שהשקעתם...


כתיבה » סיפורים קצרים » יום אחרי פורים

 (קולות: 0)
מאת: משה הרמן | 30 בדצמבר | 17:20

הוא יצא לדבר עם חברה שלו. אני יצאתי לדבר איתו שיפסיק לדבר עם חברה שלו, ושיחזור כבר פנימה, הוא נפנפף אותי בתנועת יד וחזר לחייך לתוך המכשיר. אני יכולתי לשמוע את הקול המעצבן שלה מאחורי הקו, דיברה בהתרגשות, נראלי שסבא שלה הביא לה הרבה כסף עכשיו, אני חושב שזה מה שהיא אמרה בהתרגשות, ואז מהר לא יכלתי לשמוע כלום, כנראה שהיא השתתקה בצד השני מחשש שמישהו שמע אותה, אולי עדיין הייתה בבית של הסבא. 




מאמרים » חברה ומדינה » החברה הישראלית » אם לסבתא

 (קולות: 4)
מאת: דני ג | 29 בדצמבר | 23:05

אם לסבתא 

 

...אם הייתי רוטשילד

הייתי נותנת לכולם

לגור בחינם

באוהל שלי.

לו יהי

לו יהי

אנא לו יהי

כל שתבקשי

 לו יהי...

 




כתיבה » סיפורים קצרים » פתאום קם אדם בשעות בין הערביים

 (קולות: 1)
מאת: משה הרמן | 28 בדצמבר | 19:56

הכדורים לא היו סופו של דבר, כי הוא כבר הספיק להזדקן בתוך חדר. החדר היה עם מיטה וחלון, וכל יום היו נותנים לו לצאת החוצה לגינה שהסריחה משתן וממטורפים, שלעומתו לא השלימו עם גורלם, עם שגעונם.

הוא לא ידע עם הוא ישתחרר אי פעם כי הוא לא שאל אף אחד ולא דיבר עם אף אחד, הוא כלא את עצמו בתוך תוכו, הם עזרו לו עם הכדורים ההזויים האלה שחילקו לו בכוסות, ומידיי פעם היה חוטף איזה התקף,  בשעת דימדומים, שהחזיר את האחים ואת הרופאים להסתכל בו ולהשלים עם כך שהוא ישאר פה עד ליום מותו.




כתיבה » שירה » כך כך שפויה

 (קולות: 0)
מאת: פוקסA | 27 בדצמבר | 22:48

אם היית שלי באופן שלא יכול לפגוע

אולי הייתי כותב לך

את כל הפתקים בכותל

 

אם היו לי מספיק סיבות ללכת נגד הרוח

בטח הייתי רץ בכל כוחי

לחבק גם אותי בזרועותייך

 

אם הייתי מסוגל לשתות ואז לשכוח

אולי גם לא הייתי מקיא

אולי גם לא הייתי אני

 

אם רק ידעת כמה זה מרגיש לי מלוכלך

אולי היית נותנת לי להבין

מה שנכון גם בשבילך

 

אם בכלל יש נכון כזה מוטל

על השירטון שהוא אנחנו

 

הריי את נשואה ויש לך ילד

ואני רק תינוק שבך נשבע

ועם השיגעון שלי

הוא רק שלי וזהו

 

אז למה את כל כך שפויה.

 

 




כתיבה » שירה » כך כך שפויה

 (קולות: 1)
מאת: פוקסA | 27 בדצמבר | 22:46

אם היית שלי באופן שלא יכול לפגוע

אולי הייתי כותב לך

את כל הפתקים בכותל

 

אם היו לי מספיק סיבות ללכת נגד הרוח

בטח הייתי רץ בכל כוחי

לחבק גם אותי בזרועותייך

 

אם הייתי מסוגל לשתות ואז לשכוח

אולי גם לא הייתי מקיא

אולי גם לא הייתי אני

 

אם רק ידעת כמה זה מרגיש לי מלוכלך

אולי היית נותנת לי להבין

מה שנכון גם בשבילך

 

אם בכלל יש נכון כזה מוטל

על השירטון שהוא אנחנו

 

הריי את נשואה ויש לך ילד

ואני רק תינוק שבך נשבע

ועם השיגעון שלי

הוא רק שלי וזהו

 

אז למה את כל כך שפויה.

 

 




כתיבה » שירה » עד הפעם הבאה שניפגש

 (קולות: 0)
מאת: פוקסA | 27 בדצמבר | 22:40

זה הזמן להתחיל,בקלות

טוב

דבר לא בא בקלות

אולי בגלל זה

יש גם את הקשה

 

לא רציתי לאכזב אותך

אך כנראה

שרק כך אני נראה

 

גברת

חיים יש בשפע

כאב יש לרגע

ומילים הם קבוצה של רגעים

אותם אנצור על דפים

רק לשם שמחה

 

אז תני לי עוד חיוך

כאילו רק אתמול שמעת משהוא מצחיק

אך אל תעשי מזה בדיחה

 

עד הפעם הבאה שניפגש.




כתיבה » שירה » אדם משום מקום

 (קולות: 0)
מאת: פוקסA | 27 בדצמבר | 22:32

השדים שלי רוקדים לך

מסביב לעיניים

 

ואת

מביטה מכוכב שביט

נוטשת פיסת שמים

ומשאירה אותי ריק

 

כאילו לא הייתי כך מלכתכילה

 

ושאלה אחת יותר מידי

תוסיף או תיגרע

בוודאי

 

יש מקומות בהם לא שכחתי לבקר

ורק מיתוך נימוס

 

אני אדם משום מקום

כך מגדיר אותי

כל מטר של שיגעון

כל רגע לא נכון

 

שנע בין סוף להתחלה

אותה צריך לנחש

אותה צריך לאהוב בקיצוניות

 

כמו שלי 

כמו שלך.




כתיבה » שירה » פחות או יותר

 (קולות: 0)
מאת: פוקסA | 27 בדצמבר | 22:25

שאת נושמת לי בחדר

הוילון מנגן נישמת אפיך לאורכו

 

החיוך שלי

הוא ההצלחה שאת שומרת אצלך בתיק

ומניחה אותו פחות או יותר

לידך 

 

אני מונח פחות או יותר

לידך גם

וכמו החול והים

 

בינינו מפריד רק

הקצף




כתיבה » שירה » מבט שבור

 (קולות: 0)
מאת: פוקסA | 27 בדצמבר | 22:15

יש לי מקום פנוי

אני קורא לו שטח

ההפקר

 

יש לי אהבה

בלי שם

אני קורא לה

בלי היכר

 

יש לי שמים שלמים

למלות געגועים

ומבט שבור

על הפנים

 

יש לי אותך

מה לא רואים?!




כתיבה » שירה » כיסא עצוב

 (קולות: 0)
מאת: פוקסA | 27 בדצמבר | 22:10

בחדרי יש כסא

היושב עצמו לדעת

כסא עצוב

המחכה לבואך

אותי לברך

ביושבך

 

תסתכלי לי מאחורי העיינים

אולי תמצאי קצת הגיון.




כתיבה » שירה » אישה בלבן

 (קולות: 0)
מאת: פוקסA | 27 בדצמבר | 22:06

על הבר אישה בלבן

יושבת בתנוחה נוחה

אולי מידי

 

ומבטים רטובים

כטיפות הטל

עוקבים עישוניה

משונים

 

אך רק הבדידות 

תשקר גופה הלילה

וכוס מלאה עד החצי המושלם

 

אולי זה אתה

ואולי כי אפשר

 

לתת לספק

לחבק את

מחר.




כתיבה » שירה » שחור וגם לבן

 (קולות: 1)
מאת: פוקסA | 27 בדצמבר | 21:57

אם הכל רק בראשי

אולי תתני לי להבין

ספרי לי על שחור

וגם לבן

וכל שלא ניתן

 

ועם דיברתי אמת

בניחוח משכר

היא עדיין שלי

להאמר

 

בין רווחי דף

בן יומו

לומד משקל

אהבתו.




כתיבה » שירה » רק לי

 (קולות: 0)
מאת: פוקסA | 27 בדצמבר | 21:51

מה יהיה איתי אלוהים

אני שואל

בכלוב של שמים

אגרוף קפוץ במבטי

 

שם את הכיפה על הראש

ונמס אל הצדק

שמגיע לי בזכות

ולא בחסד

 

אני אדם מדהים

כך את אומרת מכדי לטפח בי

את אותו חיוך מטומטם

שנמאס לי כבר למחזר

 

ושוב

הולך וחוזר

נותן לזמן את כל

הזמן שבעולם להיגמר

 

אך הזמן הזה שלנו

הוא בזבוז של עצמו

במיוחד

ואת כל כך קרה שאת רוצה

אך לרוב זה החום

ששורף אותי מיד

 

אני כזה מושלם

שאין לי כלום

ולפעמים זה כל כך הרבה

ואם תשאלי את עצמך כמה

בטח תקבלי את

אותה התשובה

 

בעודי מכווץ על הרצפה

שומר על הרגשות במקפיא

עם הלחם הכפרי

וכל פעם מחדש

את פה למסור לי דש

על הכיסא המקודש

 

רק לי.




כתיבה » שירה » כמו הגלים

 (קולות: 0)
מאת: פוקסA | 27 בדצמבר | 21:38

הביטי בי

ותאמרי לי כל שבא לך להגיד

 

ואולי

רק אולי

הקו המפריד בילתי נראה

עד נעלם

 

הביטי בי סתם

כמו תמיד

השאירי לי סימני הדרך

לשום מקום

 

וכמו יין לבן

משכר לילותי

המשתבחים עד הנצח

 

אחכה לך שם

כמו הגלים

 

הולך וחוזר.

 




כתיבה » סיפורים קצרים » יום המעשים הטובים

 (קולות: 0)
מאת: menahem | 27 בדצמבר | 21:10

אני אוהב את דגני כשהוא נכנס אלי למשרד ועל פניו מרוח חיוך ,מאוזן לאוזן, ופיו פולט את המשפט הידוע הבא: "מנחם, יש לנו תפיסה גדולה".


יצירה אקראית

סיפור מהפכה \ Tal_d

סיפור מהפכה

 

סיפור מהפכה

סרט בלי סוף

 

טוב/רע

בלתי נודע

בלתי נראה

לא מזוהה

לא מזדהה

 

מי את בכלל?

לא מרגישה

לא קיימת תחושה

 

מאוחרי סורגים

בכלא הפרפרים

צורחת בכנפיים שבורות

ממוסמרת לקירות חורקים

 

חלומותיי הטובעים כבר שקעו בקרקעית

ומי הפרפר שזכה ביכולת לצלול ולהציל חיים שבורים?

 

ראשי מורכן בין המרצפות

הכל ב - slow motion

 

עכשיו זה באמת הסוף...

אישה ברורה, אני רואה לתוכה

יצורים אמיתיים

הכל כלכך מוחשי

השמיים איתי

אדומים..

חלומיים...

 

עיוות סוריאליסטי

השניות של לפני

אני כבר מגיעה..!

מרגישה נשימה עמוקה וקלה

מתנקה...

 

ואותך מרגישה..

אותך.

 

הכאב זוחל בתוכי,

מחלחל בכל נים

בכל חלקיק שעוד נשאר ממני,

אין לי שליטה עליו

אני עשויה ממנו

יצירת תפארת של הצער והיגון,

של הכאב והדיכאון, הפחד והיאוש, הכעס, הזעם והטשטוש

 

וכמו בכל סוף של סיפור מהפכה,

כל סרט בלי סוף,

כל סרט רע

 

לא מזוהה

לא מזדהה

יודעת רק איך לעוף ולברוח

 

בלתי מורגשת

לא מרגישה

בלתי נראית

אינני רואה


המשך
יצירה אחרת