יום סגריר, אפרורי, בין העצים קרני השמש מבצבצות. 

 לאחר הרהורים....

טיפות חיי 8/2013

טפה אחר טפה נוטפת,

צונחת לקערת החיים

וזו מתמלאה אט אט,

הנאצי בבית?

מפורקדים על החול, הוא הביט בי (או בעצם בניצני רימוני) ושאל אותי אם אבוא איתו למחנ"ק.

הפעלתי את ה 3MP והאזנתי לאחי, כשאני מחביא את המכשיר בתוך הכיס האחורי של הג'ינס השחורים שלי, החוט מתחת לחולצה האפורה הקרועה ואילו האוזנייה עמוק באוזן, מתחת למעטה השיער האבשלומי שלי. "חסר לך שהאורחים (כך אמא קראה להם, "האורחים") יראו." "זה יהיה ממש לא מכובד, למרות שאני יודעת שהכוונות שלך טובות"..

14527 היו היה מספר

הגוף נעלם, ונשארות רק העיניים שמסתכלות סביבן. מנסות לברר... האם יש משהו או מישהו ששם לב למה שהן רואות? האם יש לזה חשיבות כלשהי?