בונה את עולמי מרסיסים של מציאות

אוסף מראות,קולות וחלקי קרעי חלומות

דברי הנביא לפני שמילאו אותו בתרופות

דמות דימיונית שאני בונה,לסיפור הבא

הוא התחיל לראות את אלוהים

אותות ומסרים ממגוון חפצים

נחה עליו פתאום רוח הנבואה

רצו לסגור אותו במחלקה סגורה

אהובי לקח את העדר,הלך אל הגשם

נותרתי במדבר לבדי,עם עדר הטלאים

בודדה במאהל,עצובה,מבכה על גורלי

הימים חולפים,אהובי לא שב אל מלוני

לפרקים מבליח

לימים בורח.

השאיר הנטע

וזר בשדה חורשים.

חפצתי שיפלט מגופי

וכעת שנפלט כמו אדווה אל הסלע

פנים תוכי ריק ושומם.

כיער עבות, אפלולי.

למי ניתנה התבונה,להבין את דרכו של עולם

מדוע השמש,לא מפיצה אורה,בשווה על כולם

מחפש תגובות

ליטופים רכים,מילים מתוקות של אהבה

לדעת את האושר,מבלי להבין מדוע ולמה

כמו מגדל קלפים רעוע,אשליה של עוצמה

אהבה שבירה,דועכת,מהבהבת במורד השנים

צועדת יחפה,על שביל החול בפסיעות קטנות

הבעה תמימה על פנייה,מותירה עקבות זוהרים

פורסת את ידיה לצדדים,מלטפת את שורות הפרחים

החורף סוגר עלי,חונק אותי בקירות

העננים מכסים אותי,בשמיכות אפורות

רוצה לטייל בשדות,לדרוך על מרבדים ירוקים

לחוש את חום השמש על פניי,להשיל בגדים כבדים

אני נופל ללא שליטה,לתהומות,למעמקי הנשייה

אוחז בשרידי מחשבתי,חבל הצלה הנשלח לעברי