בלבושו המרושל בבקר

     בבגדי עבודה אפרוריים

שלח יד שמאלו לזנב צמתה של בתו הקטנה

   הוא סלסלו לאיטו כמו לישה לכדי תלתל

  הבחינה בכך הבת בלי משים-

אהבה חמה נוצקה בלבבה

  שניהם לא יוכלו לשחזר את הקסם

רגע מכמיר חלף ביניהם לבלי שוב.

רגע אחרי שהכל נגמר

בס"ד

.הבטתי בעניים ,היום היה טוב, לשם שינוי ,בלי הרבה עננים

.רק אני, ואתה טיילנו. באויר הצח ,ונשמעו קולות פעמונים

-ענייך נצצו, כמו תמיד. כשאתה מביט בי. ומקרב את הגוף, לאט

לאט. למולי, ואני גם חיכיתי ,לפגישה

שלנו. ולך העלם, עם העניים הירוקות. שממלא

. את ליבי, שמחה, ריקוד, ואהבה ,מחדש 

מילים שאומרות הכל ולא כלום

נגיעות רכות של תשוקה,חומקות בדממה

דפים נתלשים ונזרקים לפח,
כותרות שיעשו נזק לך ולך,
מילים שנכתבו ברוך,
עט אחד מחקם בחריש עמוק.

מילים.מבטים.מחשבות עוברות דרכנו

רגשות אהבה.אכזבה.חולפים בליבנו

כתם 11/11

כתם על דלת מכתים אותה

כתם בעין מאפיל עליה

כתם על בגד מלכלך אותו

וכתם של פרי הוא נצחי

כתם באופי של נשיא הופך לדופי

דופי במדינה מחריג אותה מעמים

והלוא כתם  אינו רבב בצבע תפוז!

תמהיל 11/11

מים מלחכים את החופים

מים מתנפצים אל הסלעים

מים נפגשים אלו  עם אלו

דמעות הצחוק עם דמעות הצער

ואין להבחין מי הן מי

רק הבוכים והצוחקים עצמם,

הם בוכים מן הצחוק וצוחקים לבכי

ונמהלים שני הסוגים אלה באלה

ואין למצוא מהו מקורן

כמו תמהיל יין ומים,

כמתכת זולה הנבלעת ביקרה

כאדם דל מזג ברעו השליט.