אומנים? כותבים יצירות? מעוניינים לפרסם אותן?

ברוכים הבאים לאתר proza.co.il - האתר בו כל גולש יכול לפרסם את היצירות שלו!
כאן, באתר proza.co.il, תוכלו לפרסם את היצירות שלכם לגמרי בחינם! באתרנו תוכלו למצוא שירה, מאמרים, סיפרים קצרים, ציורים ועוד.

צוות האתר מאחל לכם שימוש מועיל ומהנה באתר :)


קרא עוד>

קטגוריות

 

החשבון שלך

שם משתמש
סיסמא
זכור אותי
 

סקרים

איך האתר שלנו לדעתכם?
מצויין!
בסדר
ככה-ככה
רואים שהשקעתם...


כתיבה » שירה » יולי-אוגוסט

 (קולות: 1)
מאת: י.ש.ב.פ | 30 באוקטובר | 8:32

סמטאות ארוכים

מכוסים שכבות אספלט

מזכירות לי את החורף.

הצבע השחור

הענן האפור

מסתיר לא מסתיר

אוהב לא אוהב

אותך שמש.

החלון שנפתח

והזרם נשטף

מעלים ניחוחות

מזכיר לי את החורף.

מביא איתו עצב

בועה דכאונית

ביום שגרתי

יולי-אוגוסט.




כתיבה » שירה » גלגלים

 (קולות: 1)
מאת: י.ש.ב.פ | 30 באוקטובר | 8:27

במרוץ החיים

הגלגלים מסתובבים

הם נעים

אחורה

קדימה.

תמיד בחרדה

שעוצרת נשימה

והדאגה

לעורקים חודרת.

יום ועוד יום

שניה אחר שניה

אתה במרדף לעצמך

ונדמה שהגלגלים

לא מפסיקים להסתובב

וכשפותחים את העיניים

מביטים אל השמיים

הגלגלים עדיין שולטים

לא מרפים לרגע

ונדמה שכולם

,שומעים את המחשבות

!אותך




כתיבה » שירה » חצי זר חצי לא

 (קולות: 1)
מאת: י.ש.ב.פ | 30 באוקטובר | 8:18

בשדה קוצים חצי זר חצי לא

מתהלכת יחפה לכיוון קצה האור

שטוף השמש

ההילה העוטפת

מציירת עולם רך

דמוי משי

שופע שלווה

נגיעה עדינה

מזכירה מיתרים הפורטים לצלילי הלא נודע

והזמן

ממשיך לנוע

ללא עבר

מדלג הלאה

וכך נולדים מחדש

לאותו שדה קוצים

חצי זר חצי לא.




כתיבה » שירה » לעולם לא אדע

 (קולות: 1)
מאת: י.ש.ב.פ | 30 באוקטובר | 8:15

מי אני?מה אני?

לעולם לא אדע.

מכוסה כולי

מחסומים של תקווה

שוחרת שלום

ביני לביני

משלימה פערים

שאולי אז לא הבנתי.

ואולי,

גם היום,

חושפת אט אט דמות

או דמויות

הנראים מוכרים

כבר מדי יום

אך,לפתע מתגלה

דמות נוספת

חבויה

שלא הכרתי.

חוזרת אחורה

מדי יום

שואלת

מי אני?

מה אני?

לעולם לא.

אדע.




כתיבה » שירה » עטופים בבטון ובצע/ארמה אלון

 (קולות: 1)
מאת: ארמה אלון | 29 באוקטובר | 3:58

שיר מחאה
תגיות: מחאה




כתיבה » סיפורים קצרים » מעגלי הזמן דף 3 /ארמה אלון

 (קולות: 1)
מאת: ארמה אלון | 29 באוקטובר | 1:04

מעגלי הזמן דף מספר 3




כתיבה » סיפורים קצרים » מעגלי הזמן דף 2 /ארמה אלון

 (קולות: 1)
מאת: ארמה אלון | 29 באוקטובר | 0:54

דף מספר 2 מעגלי הזמן




כתיבה » סיפורים קצרים » חליל מילל בואדי

 (קולות: 0)
מאת: תמנע | 28 באוקטובר | 16:38

נובלת מתח המתרחשת בתקופת "שופטים" אך גם העלילה וגם הדמויות הן פרי דמיונה של הכותבת.




כתיבה » שירה » אור

 (קולות: 0)
מאת: תמנע | 28 באוקטובר | 16:30

שיר שנכתב בהשפעת הסרט: "מלאכים בברלין"




כתיבה » שירה » .לעצור את הזמן/ארמה אלון

 (קולות: 1)
מאת: ארמה אלון | 28 באוקטובר | 3:20

לא מנסה לעצור את הזמן בגופי

נותן לו לחלוף בקצב אין סופי

תגיות: זמן




כתיבה » שירה » מציאות

 (קולות: 0)
מאת: LOL | 27 באוקטובר | 2:25

שיר אודות המציאות




כתיבה » שירה » לא ישוב

 (קולות: 0)
מאת: LOL | 27 באוקטובר | 2:05

יצירה אודות חייל שלא יזכה לחיות את חייו




כתיבה » סיפורים קצרים » מעגלי הזמן דף 1 /ארמה אלון

 (קולות: 1)
מאת: ארמה אלון | 25 באוקטובר | 5:01

דף ראשון מהספר שאני מנסה לכתוב




מאמרים » חוק ומשפט » משפט אזרחי » חסרי התקדים

 (קולות: 1)
מאת: ראובן | 23 באוקטובר | 23:51

פרוזה




כתיבה » שירה » מכתבי פרידה ומחשבות על העתיד

 (קולות: 0)
מאת: עידו מוזס | 23 באוקטובר | 3:50

"שיר ישן נושן, שיר של לוחמים"


יצירה אקראית

צביטה בלב \ do1976
זה היה בדיזנגוף סנטר, בשולי הדרך לא הרחק מהכביש. שם ישב קבצן כשלצד רגלו השמאלית קופסאת שמורים,מה שבלט זה צבעה המכוער לאחר שהשמש התעללה בה. נעצרתי, הכנסתי את ידי לכיס כמבקש למצוא כמה מטבעות שאיבדו את דרכם. ולרגע קל היה מין שקט לא מוסבר,לא מכוניות לא צעקות ולא קולות רקע.
רק חבטה חרישית שחצתה ביני ובין הקבצן. הבחנתי בציפור קטנה(אניי מת על
ציפורים), לאחר כמה שניות שנראו כמו דקות נוצרה מין אוירה סוריא......ליסטית או אוטופיה קראו לזה איך שאתם רוצים, החלה הציפור לנפנף בכנפה כאחרון המנגליסטים , מבקשת לעוף, מבקשת להילחם לשרוד . לא היה לה איכפת לא ממני ולא מאחר. דבר אחד היא לא עשתה היא לא ריחמה על עצמה ולו לשניה אחת האנרגיה שחשתי באותו הרגע הייתה חוויה שלא אשכח ולא אפרט ... בכל מיקרה ראשי עדיין היה למטה, אך עיניי התרוממו על עיניו של הקבצן וכך הוא אמר מילה במילה לא נגעתי: שנים שאני שוכב במידרכה, שנים אני מחבק את ההשפלה כאילו הייתה בת זוגתי . ירקו עלי לעגו לי קראו לי בשמות ובפורים אפילו זרקו עלי נפצים.
אבל בחיים... בחיייייייים לא הרגשתי מובש, מובס.מושפל וחלש כמו עכשיו... הקבצן הגניב מבט לציפור אסף אותה ברכות לכיסו, קם הסתכל עלי והלך ונעלם.
בקצרה: אחרי כמה שנים טובות ראיתי אותו אתמול בתחנה מרכזית בחליפה מחובק אם בחורה מדהימה כשלצידו ילדב בת 3 או 4. לא התאפקתי ניגשתי נזכרנו ביחד הוא הוציא תמונה של החתונה שלו כשבחופה הוא מצולם עם אישתו ובינהם כלוב עם ציפור..... ובמה הוא עוסק מה עבר עליו מה למדתי לא אתיש אתכם....

המשך
יצירה אחרת