פעמים רבות אני חולף על פני שדה קטן בשומרון, בצמוד לכביש הראשי

מבחין בזקן עובד במרץ, מנכש עשבים, חורש, לפעמים פשוט יושב בחוסר מעש

שנים רבות עובר על פניו מעיף מבט וחולף, לעולם לא עוצר, השנים חולפות

סימני הזמן ניכרים בגופו ופניו, גבו מתעקל מתהלך מכופף, פניו חרושי קמטים

יום אחד הייתי צריך להמתין ללקוח שעתיים, לא היה לי מה לעשות, עצרתי ליד הזקן

הוא ישב על אבן שטוחה מתחת לעץ הזית הגדול, שלום וברכת אלוהים עליך

בוא תשב לידי נשתה תה, תודה ישבתי ושתקתי, הזקן אסף זרדים קטנים

וענפים קטנים, הניח את הזרדים ביו שתי אבנים מפויחות, הדליק את הזרדים

לאחר שנדלקו, הוסיף בהדרגה את הענפים והניח את הפינג'אן על האש

לאחר שהמים רתחו הוסיף את התה, ומזג לכוסות זכוכית קטנות, תפאדל

תודה, שתיתי בלגימות קטנות, לאחר עשרים דקות הזקן הרים את עיניו אלי

ושאל, מה אתה רוצה לדעת, לא אמרתי שום דבר, אתה לא צריך להגיד

אני רואה בעיניך שאתה רוצה לדעת, דבר בני, אם אוכל אני אומר לך

כבר עשרים שנה אני רואה אותך בשדה, דונם אדמה, כמה עצי זיתים

לעולם לא ראיתי שום ירק חיטה צומחת בשדה, מה אתה עושה כול יום

בגשם, בחום, הזקן מסתכל עלי. מרים את מבטו לשמים, שותק וחושב

אני אספר לך, השדה הזה הוא עולמי, מכיר כול עץ, כול אבן, כול רגב אדמה

לעולם לא יצאתי מהכפר, רק לשדה וחזרה, זה התפקיד שנתן לי אלוהים,

אומר כול יום תודה לאלוהים שהרעיף עלי את כול הטוב שבעולם

נפרדתי ממנו לשלום, כול פעם שחלפתי על פניו, נפנפתי לשלום

לאחר חודשים חלפתי על פני השדה, הזקן לא היה, בחור צעיר חרש בשדה

עצרתי, שאלתי את הבחור איפה הזקן, מת אללה ירחמו, ענה לי

מי אתה, הנכד שלו, מה אתה עושה, חורש, סבא אמר לי, אם אטפל בשדה

כול יום, יבוא יום ואמצא אוצר גדול ואהיה מאושר. צחקתי בליבי, הזקן הוריש את עולמו.