מבט חלול ובוהה
מלא כאב ועצבות
ואני רק תוהה
היאך אוכל אותה לרצות
אותו מבט עצור
מסבל רב וזיכרונות
אני מודע לסיפור
השואה רעב ועלבונות
החיוך של אמא
לא היה דבר שכיח
כרוח רעננה
במדבר שמם וצחיח
חיוך עם עיניים צוחקות
הביא לי אושר רב
היה זה בפעמים נדירות
תמיד חיכיתי לאותם רגעים
בהם התנתקה מהרדיפות
ראיתי את יפי הפנים
ועיניים יפות בורקות
רציתי לשמר זאת בכספת
אותה אוכל לפתוח
להביט לפעמים ולשמוח