חלונות אפלים,בבניין מואר
חיים בקוביות,בטון אפלות
לא נשמע צליל של בכי
רעשים של שמחה,קר ומנוכר
אדם לאדם זאב,בודדים
אין שכנים,נעלמו החברים
נצורים,בתוך עולמם הצר
מתפלאים מדוע נכשלים בזוגיות
משקיעים את מרצם,בהגשמה עצמית
אגו מנופח,חיפוש מתמיד אחרי העושר
חיים לפי תכתיבי החברה,ללא טיפת אושר


