יום אחד עבדנו בקידוח פצאל 2 בוואדי פצאל בבקעת הירדן היה חם מלא זבובים
לפתע מגיע אלינו ערבי בריצה בואו תעזרו לנו.אנו רצים אחריו הוא מוליך אותנו לצינור
הברזל החלוד שמוליך מים ממעיינות פצאל לכפר הערבי פצאיל.אנו מגיעים לצינור
ומבחינים בערבי נוסף מחבק את הצינור.יד אחת שלו לכודה בתוך הצינור.לא ידענו אם
לצחוק או לבכות.שאלתי אותו תוך כדי שאני מתפקע מצחוק.מה עבר במוח שלך להכניס
את היד לתוך הצינור בחור כזה קטן.ניסיתי להוציא אבן שרועי העיזים הכניסו לצינור
כדי שהמים יגלשו החוצה להשקות את הצאן.אבן נוספת ירדה ממעלה הצינור ולכדה
את היד.הכנו לו כסא מאבנים שיכול לשבת בנוח והלכנו לרכב להביא כלים לחלץ
אותו.במשך שעה ניסינו ולא הצלחנו.לא הייתה ברירה הזעקנו את מכבי האש לחלץ
אותו.הסברנו להם את המצב בטלפון,שיבואו מוכנים עם מספרי חיתוך פנאומטים
לחיתוך ברזל.מכבי האש הגיעו הכנו את המסכן בודדנו את היד שלא תפגע
הוא לכוד כבר שעתיים.פתאום מגיע בעל הצינור הערבי ושואל מה קורה.העובד שלך
לכוד בצינור אתה לא רואה .אני רואה אבל מה אתם הולכים לעשות.
אנחנו חותכים את הצינור.אין ברירה עוד מעט הוא יאבד את היד.לא מעניין
אותי.אל תעשו נזק לצינור.בנקודה זאת איבדתי את קור הרוח,אמרתי לו אם
אתה לא מסתלק מפה אני חותך לך חלק רגיש מגוף שלך עם המספריים
הוא ברח בבהלה.חתכנו את הצינור וחילצנו את המסכן.לא נגרם לו כל נזק
ליד.עוד יום שיגרתי עבר