כצאן לטבח
יום אחד הטילו עלי משימה לאבטח מכלית גז
לכלא פרעה בשומרון
באזור שכם קבלן ביקש להצטרף לנסיעה
אמרתי לו אין בעיה סע לפנינו בשיירה
כך נסענו בשיירה לכוון הכלא
הקבלן ראשון אני עם רכב הלווי שני
מכלית הגז אחרי ומאבטח נוסף על המכלית
כמה מאות מטר לפני הכלא
נמצא מחנה פליטים פרעה
בין הכביש ומחנה הפליטים צהל הקים גדר גבוהה
כדי למנוע זריקת אבנים על רכבים חולפים
הפתח היחידי בגדר נמצא מול הכביש הראשי של המחנה
בעוברנו את הגדר נתקלנו במארב מתוכנן
הקבלן חטף לבנה בחלון הקידמי
נפצע ונעצר מדמם בפניו
אני נעצרתי מאחוריו מכלית הגז סגרה אותי מאחור
לא היתה אפשרות לחזור לאחור
אני מסתכל מהחלון בבעתה
כל מחנה הפליטים רץ לעברי מאות אנשים
אוחזים גרזנים.סכינים ארוכות.מעדרים.מקושים וחרבות
המון צמא דם צועקים איטבח אל יהוד בטרוף
לברוח לא היתה אפשרות
אמרתי לעצמי מפה אני לא יוצא בחיים
בהחלטה של שבריר שניה יצאתי מהרכב
אמרתי לעצמי אם אני מת פה אקח איתי כמה שיותר
בזעם מטורף הסתערתי עליהם בירי
התעוררתי חזרתי להכרה מלאה
אני במרכז מחנה הפליטים לבד ברחוב
ההמון צמא הדם התפזר לכל עבר
הכביש היה מלא כלי נשק קרים
התחלתי לנסוג לאחור תוך כדי ירי
אספתי בדרך שבע מחסניות ריקות שהשלכתי בהסתערות
הגעתי חזרה לרכב ניגשתי לקבלן הרגעתי אותו
אל תדאג אומנם יש הרבה דם על פניך
אבל אילו חתכים קטנים משיברי החלון
הצבעתי לו אל הכלא סע קדימה
הוא התחיל לנוע
ניגשתי למכלית המאבטח החדש רועד כולו
מכוון את העוזי לביטני אצבע על ההדק
ממלמל אלון הנשק לא יורה
למזלי מרוב לחץ הוא שכח לפתוח את הנצרה
לקחתי את הנשק בעדינות ופרקתי אותו
תעלה למכלית תתחילו לנוע קדימה
הגענו לכלא
עיקר הסיפור הוא לא התקרית
אני רוצה להסביר לכם את מקור הזעם הבלתי נשלט
כאשר היתי נער במקרה גיליתי בביקור ביד ושם
מה עלה בגורל משפחתי בשואה
סבי היה הניצול היחידי מהמשפחה
אחד עשרה אחים ואחיות הושמדו בידי הצוררים הנאצים
כמו רוב יהודי קהילת סלוניקי
עוד כנער נשבעתי
אני לא אלך כצאן לטבח
תמיד אלחם עד הכדור האחרון
כאשר יגמרו הכדורים
אשתמש בנשק כאלה
אנפץ את גולגלות אויבי
כאשר הנשק ישבר אשלוף את ציפורני
אתלוש אברים חיים מאויבי
כשאפול ארצה שדוד ללא רוח חיים
נפילתי תהיה מרופדת בגויות אויבי
סבי היה לוחם בצבא היווני
אבי בגיל שש עשרה שכב פצוע בבית חולים
לוחם בארגון ההגנה
אנו לא נלך כצאן לטבח
יראו אויבנו והתמלאו חיל ורעדה
מזעם רוחנו
לא עוד כצאן לטבח