מחשבות/יוסי שגיא

עם רדת ליל עולות מחשבות,

רובן נוגות, מלאות חששות,

מנסה להירדם, עוצם את עיני,

פוקחן מחדש, המחשבות המשתלטות,

הן בעיקר עלייך ועלי.

חושב על ימינו הראשונים,

עת ניצתה אהבתנו במקומות נסתרים,

איך זרמנו אל העתיד מבלי לחשוש,

איך חיינו את הרגע ללא תכנון מראש,

המקומות בהם בילינו,

מילות האהבה שלחשנו

נשבענו זה לזו אהבת עולם,

ברגעי היחד, יצרנו עולם מושלם.

האמנו שחלומות מתגשמים,

ידענו, שנתגבר על כל הקשיים.

ואז... נחשפנו!

נתגלתה מבושתנו!

ובמקום לאזור אומץ ולהגשים חלומות,

היינו עסוקים בלבקש מחילות,

כזוג חוטאים המבקש לחזור בתשובה,

הלקנו את עצמנו... וכעונש ראוי,

ויתרנו על מימוש אהבתנו בגלוי

שבנו למקומות המסתור

כחולים התרים אחר מזור,

חסרי תקוות לעתיד ורוד,

נפרדו דרכינו, אמרנו: לא עוד

יש ואני תוהה: מה מכל שחלף היה אמת,

יש וביני לביני אני אומר: מה זה משנה,

הרי זהו סיפור, שכבר מת.