אומנים? כותבים יצירות? מעוניינים לפרסם אותן?

ברוכים הבאים לאתר proza.co.il - האתר בו כל גולש יכול לפרסם את היצירות שלו!
כאן, באתר proza.co.il, תוכלו לפרסם את היצירות שלכם לגמרי בחינם! באתרנו תוכלו למצוא שירה, מאמרים, סיפרים קצרים, ציורים ועוד.

צוות האתר מאחל לכם שימוש מועיל ומהנה באתר :)


קרא עוד>

קטגוריות

 

החשבון שלך

שם משתמש
סיסמא
זכור אותי
 

סקרים

איך האתר שלנו לדעתכם?
מצויין!
בסדר
ככה-ככה
רואים שהשקעתם...

מאמרים » חברה ומדינה » דתות » על אנטישמיות איסלאמית

 (קולות: 7)
מאת: yellowhill | 27 ביולי | 21:45

חלק א' - ההיסטוריה של הסכסוך בין מוחמד ליהודים

 

סכסוכו של מוחמד עם היהודים התחיל עוד בשנת 622, בשנת הבריחה שלו מעיר הולדתו מכה לאל-מדינה. כבר אז הוא התחיל בנסיונות ההפצה של האסלאם בקרב היהודים.

ניסיונותיו לא צלחו, ובשנת 624, כחודש לאחר קרב באדר, גורשו היהודים בני שבט קיינוקאע מאל-מדינה לאל-קורה, ומשם לאדרעי) ירדן של היום, לא רחוק מהכנרת).

 

אחרי שנה גורשו גם יהודי שבט נדיר מהעיר, ועברו לאזור ח'ייבר.

בשנת 626 יצא אחד ממנהיגי מכה שהתנגדו למוחמד, אבו סופיאן, בראש צבא גדול כדי לצור על ית'רב (אל-מדינה) ולהכניע את מוחמד. יהודי קרייט'ה היו ככל הנראה נייטרלים, אבל מוחמד האשים אותם שהם מסייעים לאנשי מכה. המצור נמשך 25 יום, כשבסופו יהודי קרייט'ה מבקשים להיכנע בתנאים דומים לאלה של יהודי נדיר. מוחמד סירב וביקש כניעה ללא תנאי. וכשנכנעו טבחו אנשי מוחמד 600 גברים מבני קורייט'ה, ושבו את הנשים והילדים. מוחמד הורה לאסלם את השבויים.

ב-628 הושג הסכם בין אנשי שבט קורייש במכה לבין אנשי מוחמד בית'רב. ההסכם, שהפסיק את הקרבות ביניהם לזמן-מה, מכונה "הסכם חודייביה". באותו זמן התגלע סכסוך בין מוחמד ואנשיו לבין חקלאים יהודים שישבו בנווה המדבר ח'ייבר. בקרב שהתחולל ביניהם הרגו אנשי מוחמד 100 מאנשי ח'ייבר. הנותרים הסכימו להיכנע ולשלם באופן קבוע למוחמד ולאנשיו מחצית מיבוליהם כמס.

 

 

חלק ב' - יחס הקוראן ליהודים

 

יחסו של הקוראן עצמו ליהודים מורכב ולא חד-משמעי. מצד אחד, בחלקים המוקדמים יותר של הקוראן, מוחמד, שכנראה קיווה שהיהודים יקבלו את הדת החדשה שיצר, אפילו מכריז על היהודים כעל עם נבחר: "לבני ישראל הענקנו את ספר [התורה] ואת כשרונות השפיטה והנבואהוביכרנו אותם על פני כל העמים". (סורה 45, פסוק 15(

כדי לעשות את דתו "אטרקטיבית" יותר בשביל היהודים, מוחמד הורה למאמיניו לא לאכול בשר חזיר ולהתפלל לכיוון ירושלים, ובכלל, האסלאם נהיה מלא במסורות יהודיות רבות.

 

בגלל שהיהודים קיבלו מהאל את ספר התנ"ך וכמו המוסלמים מאמינים באל אחד, קיבלו היהודים מעמד מיוחד של בני חסות. בגלל מעמדם, הם אינם נחשבים כופרים גם אם הם לא מסכימים להתאסלם, ובלבד שיקבלו עליהם את השלטון המוסלמי, ושישלמו מס מיוחד, שנקרא "ג'זיה", שנועד לגרום להם להרגיש מידה מסויימת של השפלה.

 

לעומת זאת, כאשר הבין מוחמד שהיהודים נשארים נאמנים לדתם ולא מתכוונים להתאסלם, התחיל מוחמד לצאת בהכרזות רבות ובהסתה נגדם, הינה כמה לדוגמא:

  • "הם [היהודים] הרגו את הנביאים בלא צדק. נאמר להם: טעמו את עונש השריפה" (סורה 3, פסוק 181)
  • "אלה אשר הוטלה עליהם התורה ולא עמדו בה נמשלו לחמור נושא ספרים. מה רעים הם אנשים כמותם, אשר מתכחשים לאותות האל. האל לא ינחה את קהל בני העוולה" (סורה 62, פסוק 5)
  • "גם הם וגם הוא [היהודים והשטן] יגיעו לאש הגיהנום, אשר ישהו בה לנצח. זהו הגמול ללא מאמינים." (סורה 59, פסוק 17)

 

התמונה שעולה מתיאורים אלו היא די ברורה – הקוראן אומר בבירור שהיהודים הם שקרנים בוגדניים, זוממי מזימות והאויבים הכי גדולים של האל ושל המוסלמים המאמינים – וכול זה בלי קשר למעשיהם של יחידים יהודים היום, לציונות או למדיניותה של מדינת ישראל – הרי הקוראן היה קיים עוד 1,200 שנים לפני שהרצל, חוזה הציונות, בכלל נולד.

 

על רקע כזה גם קל יותר להבין את הסכסוך הישראלי-פלסטיני – הרי איך אפשר להאשים את העולם הערבי ביחסו העוין ליהודים, אם כתוב להם בפירוש שהיהודים, ביחד עם עובדי האלילים, הם אויבים מושבעים של האסלאם? (סורה 5, פסוק 82)

קשה לדמיין מוסלמי מאמין, שבטוח במקורו השמימי של הקוראן, רואה ביהודי פרטנר לשלום, או בכלל זכאי ליחס אנושי כלשהו.

 

אך האם תמיד זה היה היחס לו זכו היהודים בעולם הערבי?

 


חלק ג' - הופעת האנטישמיות האסלאמית המודרנית

 

לא בדיוק. בתאריך 2 בנובמבר 1917 הודיע שר החוץ של ממשלת בריטניה, הלורד ג'יימס בלפור, על תמיכתו בהקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל. רבים רואים בנקודה זו את תחילתו של הסכסוך היהודי-ערבי.

 

אך המציאות היתה שונה. בכירי העולם הערבי באותה עת תמכו בהתיישבות הציונית. הם קיוו שהגירה ליהודית תמריץ את התפתחותה הכלכלית של הארץ, ובכך תקרב את המזרח התיכון לסטנדרטים אירופיים.

 

חשוב לציין שבאותה תקופה וגם בימי הביניים היחס של העולם המוסלמי כלפי היהודים ובני שאר הדתות היה דווקא די סובלני, ובחיי היום-יום יהודים בארצות ערב הרגישו בטוחים – במיוחד יחסית ליהודי אירופה, שכל הזמן סבלו מפרעות ומדיכוי על-ידי השלטונות הנוצריים.

 

לדוגמא, זיוואר פשה, שר לעתיד בממשלת מצרים, השתתף אישית בחגיגות לרגל הצהרת בלפור בשנת 1917. חמש שנים לאחר מכן, כשסיירו חברי הוועד הפועל הציוני בארץ-ישראל, אמר להם אחמד זכי, שהיה שר לשעבר בממשלת מצרים: "ניצחון הרעיון הציוני הוא נקודת המפנה בהגשמתו של חזון שיקר לי כל כך, תחיית המזרח". בשנת 1925 פעל שר הפנים המצרי אסמעיל צדקי נגד קבוצה של ערבים מארץ ישראל שמחו בקהיר נגד הצהרת בלפור. הוא היה אז בדרך לירושלים, להשתתף בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית.

 

אחרי עשרים שנה לא נותר מגישה זו כלום. בשנת 1945 אירעו פרעות קשות ביהודים – הפרעות הכי קשות שאירעו במצרים אי פעם. ערבים פרצו לרובע היהודי, בזזו בתים וחנויות, תקפו לא-מוסלמים, ושרפו את בית הכנסת שהיה במקום. כ-400 איש נפצעו ושוטר אחד נהרג. העיתונים האיסלמיסטיים תקפו את היהודים באשמת היותם "ציונים, קומוניסטים, קפיטליסטים, מוצצי דם, סוחרי נשק, סוחרי עבדים, ובאופן כללי 'גורם חתרני' בכל המדינות והחברות". מזכיר משהו, לא?

 

מה קרה בעולם הערבי במשך עשרים השנים האלו? אלו שינויים התרחשו ומה היה מניעם? לשם כך צריך לחזור למצרים של שנות ה-20 ולתנועת "האחים המוסלמים", התנועה שהיתה האמא והאבא של האסלאם הקיצוני של היום ושל כל ארגוני הטרור המודרניים.

 

בשנות ה-20 שרר במצרים שפל כלכלי כבד. היחסים בין המעמדות בחברה היו מקוטבים מאוד. גם היחסים עם השלטונות הבריטיים היו מתוחים.

על רקע זה, הקים בשנת 1928 המטיף הכריזמטי חסן אל-בנא, עם שישה עובדים בחברת תעלת סואץ, את אגודת האחים המוסלמים. מספר חבריה גדל במהירות: מ-800 איש ב-1936 ל-200,000 איש ב-1938, ולאחר עוד 10 שנים ב-1948 היא הגיע לשיא של חתי מיליון חברים, שהיו שייכים ב-2,000 תאים, ולצידם כחצי מיליון אוהדים.

 

האידיאולוגיה של האחים המוסלמים הייתה חזרה אל האסלאם המוקדם והאמיתי, האסלאם שלפי דעתם של "האחים" קהילת המוסלמים זנחה בהשפעת המערב שהשחיתה אותם.

הנקודות העיקריות של המצע שלהם היו פיזור כל המפלגות וביטול הדמוקרטיה, ובמקומה להקים ח'ליפות שחוק השריעה חל בה.

 

בתחילה, החברה המצרית, שהיתה אז חילונית וליברלית בעיקר, דחתה את "האחים המוסלמים" ואת האידיאולוגיה שלהם. אנשי ציבור בכירים גינו פרסומים אנטישמיים שפירסמו עיתונים איסלאמיסטיים, ועם ההסלמה בארץ-ישראל במאורעות תרפ"ט (1929) אפילו הורה שר הפנים המצרי לצנזר את כל המאמרים האינט-ציוניים והפרו-פלסטיניים. במהלך שנות ה-30 נפגשו מגוון אישים מצריים עם מנהיגים ציוניים והצהירו על אהדתם לציונות או על מחויבותם לסייע ביצירת הבנה יהודית-ערבית בארץ-ישראל.

 

עלייתם של הנאצים לשלטון בגרמניה עוררה במצרים מחאה המונית – לא רק של הקהילה היהודית החזקה שלה, אלא גם של מגזרים נוספים. בנוסף להפגנות שנערכו, הוטל גם חרם נגד מוצרים גרמניים ועל חברות שסחרו עם גרמניה. הפצה של חוברות תעמולה נאציות נמנעה בכוח ובאמצעים משפטיים. אפילו נסיון גרמני להקים סוכנות ידיעות בשפה הערבית במצרים נכשל.

 

 

 

 

1111

חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים, בפגישה עם אדולף היטלר

 

 

 

כמובן שמצב זה לא שימח במיוחד את שלטונות גרמניה הנאצית, שהחליטה לנסות להשפיע על ממשלת מצרים. היה להם אמצעי לחץ יעיל: מוצר הייצוא החשוב ביותר של מצרים, הכותנה.

 

הם איימו, באמצעות איגוד תעשיות הטקסטיל שלהם, להחרים בעתיד את הכותנה המצרית. מספיק היה רק האיום הזה, וממשלת מצרים התחילה להשמיע ביקורת כלפי תנועת החרם האנטי-גרמנית, ואפילו הבטיחה לנקוט ביחס מחמיר יותר כלפי יהודי המדינה.

גם העיתונות המצרית התחילה בהדרגה להוקיע את היהודים בתור מחריבי כלכלת מצרים.

 

 

sasda

חאג' אמין אל-חוסייני מבקר יחדה מוסלמית של ה-SS

בלחץ שלטונות מצרים, תנועת החרם האנטי-גרמני התפוגגה. סניף של סוכנות הידיעות הגרמנית הוקם במצרים. תוך שלוש שנים הפכה גרמניה ליבואנית השנייה בגודלה של כותנה מצרית.

 

הפריחה הכלכלית בגרמניה ומצעדי ההמונים של הנאצים התחילו לשבות את המצרים בקסמיהם. במצרים הוקמו כעת מספר תנועות פרו-גרמניות פשיסטיות: "מצרים הצעירה", "האגודה המוסלמית לצעירים" ו"האחים המוסלמים". האהדה לרייך השלישי במצרים של אותה תקופה היתה רבה, והושפעה מאוד מהרגשות הלאומיים והאנטי-בריטיים.

בתחילה העניין היהודי היה זניח, אבל העניין השתנה במהרה.

 

והגורם שהצליח לשנות זאת היה הסכסוך בין היהודים לפלשתינאים בארץ-ישראל. התעמולה של האחים המוסלמים, במימונה של גרמניה הנאצית, הציגה את הסכוך כעימות דתי, וקראה לג'יהאד נגד היהודים, על-מנת לשחרר את המקומות הקדושים. וכמובן, התעמולה לא נשארה אנטי-ציונית בלבד – האחים המוסלמים קראו לחרם כולל על עסקים של יהודים מצריים.

 

בהפגנות סטודנטים אלימות בקהיר, באלכסנדריה ובטנטא באפריל-מאי 1938 הושמעו קריאות נוסח "הלאה היהודים" ו"יהודים, החוצה ממצרים ופלשתינה. בביטאון האחים המוסלמים הופיע טור קבוע בשם "האיום של יהודי מצרים", וכל הרוע בעולם – מהקומוניזם לבתי-הבושת – יוחס ל"איום היהודי".

 

לאורך כל הדרך מומנה התעמולה האנטי-יהודית של האיסלאמיסטים על-ידי המשטר הנאצי. גם ה"מרד הערבי הגדול" בארץ-ישראל, שבמהלכו בוצעו פעולות טרור אכזריות נגד יהודים ואזרחים בריטיים מומן על ידי הגרמנים.

בתמורה למימון שהגרמנים נתנו להם, הערבים יזמו גם פעולות נגד הבריטים, וגם במהלך מלחמת העולם השנייה הם סייעו לגרמניה במאמץ המלחמתי.

 

 

 

הפגנות של מוסלמים, בימינו.

 

 

לאחר תבוסת גרמניה הנאצית ב-1945 והתוודעות העולם המערבי לפשעי הנאצים, האנטישמיות באירופה חוותה ירידה משמעותית, אבל זה ממש לא מה שהתרחש בעולם המוסלמי – בעיקר כי בגלל רצון המערב לפייס את העולם הערבי, רבים ממשתפי-הפעולה הבכירים עם הנאצים לא נענשו, והמשיכו בהפצת רעיונותיהם.

 

בשנת 1958 היה נסיון של נאצר להוציא את האחים המוסלמים מחוץ לחוק במצרים, אבל כבר היה מאוחר מדי – התנועה הקימה עשרות סניפים במדינות ערב השונות, ולמעשה המשיכה להתקיים במחתרת עד שב-1964 קיבלה חזרה את מעמדה החוקי במצרים.

 

 

סיכום

 

במהלך הכנת העבודה למדתי הרבה מאוד דברים חדשים שלא ידעתי על האיסלאם.

כשניגשתי לנושא, הייתי משוכנע ששנאת היהודים בעולם המוסלמי שזוכה להצדקה דתית היא עניין חסר חשיבות, או שנובע מפרשנויות שגויות וקיצוניות של הקוראן.

 

לאחר שחקרתי יותר לעומק, הבנתי שטעיתי.

 

שנאת היהודים מושרשת עמוק בקוראן. הקוראן מכיל פניות ישירות של אללה לאומה המוסלמית, שמצוות עליהם להילחם ביהודים בכל מקום שימצאו אותם. לא מדובר בפרשנות שגויה לקוראן, מדובר בדברים של הקוראן עצמו.

 

אך בפועל, מימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-20 יהודי ארצות ערב לרוב לא סבלו מיחס רע בחיי היום-יום, ולעיתים הגיעו למשרות בכירות בשלטונות של ארצות אלה.

נכון, הוטלו עליהם כל מיני חוקים שהגבילו אותם בנשיאת נשק ובסוג הבהמות שמותר עליהם לרכוב עליהן, אך הם לא סבלו מפרעות כמו יהודי אירופה – כך שמצבם היה יחסית די טוב.

 

התפנית במצב היהודים החלה בשנות ה-20 של המאה ה-20, עם הולדתו של האיסלאם הקיצוני. זרם זה, שהתחיל במהרה לכבוש את מוחותיהם של המוסלמים בכל העולם, הזרם הזה הורה להם לחזור אל האיסלאם המוקדם, דת האמת היחידה. ומה אותו איסלאם אמר להם? נכון. שהיהודים הם בני-בריתו של השטן.

 

בתי-עסק של יהודים הוחרמו, בתיהם נשדדו ונבזזו, בתי-הכנסת נשרפו וחוללו – וכל זה על-ידי שכנהים שחיו לידם במשך מאות שנים בשלום.

 

מהעבודה הזו הבנתי שיש צד נוסף לסכסוך הישראלי-פלסטיני – הרי לפני שכל ילד פלסטיני פוגש בחיים שלו יהודי, כבר יש לו דעה קדומה ומוצקה לגביו – הוא שקרן, רמאי, גנב, ואויובו של כל מוסלמי באשר הוא. פלסטינים רבים לא רואים בחיים שלהם יהודי שהוא לא חייל בצה"ל.

 

רק דו-קיום והיכרות עם הצד השני יכולים לגשר על תהום השנאה שדתם של המוסלמים פערה בינהם לביננו, וקשה מאוד יהיה

לגשר עליה.

 

 

רשימה ביבליוגרפית

  • מתיאס קונצל, ג'יהאד ושנאת יהודים (טובי הוצאת ספרים, 2008)
  • ויקיפדיה, הערך "יהודי ארצות האיסלאם"
  • ויקיפדיה, הערך "קרב ח'ייבר”
  • Robert Spencer, The Complete Infidel's Guide to the Koran (2009) pp. 111-134.
  • http://www.prophetofdoom.net/Islamic_Quotes_Jews.Islam
צפיות: 1158

© כל הזכויות על היצירה בעמוד זה שייכות לyellowhill
תגובות:
כותב: admin | 27 ביולי 2010 21:49 | הודעות: 5 | יצירות: 2
נושא טעון בחרת לך...

יצירה אקראית

מכשפה ארורה \ ארמה אלון

בנעורי נקלעתי למחיצתה של מכשפה

מכשפה מכוערת סתומת עין


המשך
יצירה אחרת