אומנים? כותבים יצירות? מעוניינים לפרסם אותן?

ברוכים הבאים לאתר proza.co.il - האתר בו כל גולש יכול לפרסם את היצירות שלו!
כאן, באתר proza.co.il, תוכלו לפרסם את היצירות שלכם לגמרי בחינם! באתרנו תוכלו למצוא שירה, מאמרים, סיפרים קצרים, ציורים ועוד.

צוות האתר מאחל לכם שימוש מועיל ומהנה באתר :)


קרא עוד>

קטגוריות

 

החשבון שלך

שם משתמש
סיסמא
זכור אותי
 

סקרים

איך האתר שלנו לדעתכם?
מצויין!
בסדר
ככה-ככה
רואים שהשקעתם...

כתיבה » סיפורים קצרים » בעיר העליסה

 (קולות: 6)
מאת: ירון פז | 9 בינואר | 15:20

השמש שקעה אבל השוחט לא שחט. ובכל זאת נפלו השמיים כשסיפרה לי עליו. בעצם, לא היה צורך בכך. הבגדים החדשים שרכשה ("השקעה לטווח ארוך"), ההרשמה למכון הכושר, האס-אם-אסים באישון ליל, הגידול בחשבון הטלפון- כל אלו סיפרו את סיפורה ללא מילים עוד לפני שקוע השמש.

אקס מיתולוגי. ילד הפלא של התיכון. שחקן כדורסל מחונן. פגשה אותו לאחר עשרים שנים. בדיוק עשרים שנים לאחר מות התיכון.

פגישות מחזור הן דבר שנוא. הבנות מתכוננות אליהן שבועות. מתחרות מי שרדה טוב יותר את פגעי הזמן. סופרות קמטוטים ומתפללות שאצל מירי מי"ב 5 המצב גרוע יותר. שוזפות עצמן בים על מנת להקנות ברונזה לעורן. אבל בעיקר.......

העיקר שזה נגמר, אמרה, כשהיא מלטפת את שערי הקצר. זה היה סתמי. הייתי חייבת את זה לעצמי. להתמודד עם שדי העבר. לבחון מחדש את ההחלטות המכריעות בחיי, הוסיפה. זה נגמר. פיניטו, פאסה, יוק.

"יוק? כמו מאלטה?" היא הרי הרימה להנחתה. ציניות כאן היא דבר מתבקש. כלי הנשק האולטימטיבי של הפגוע.

חמש עשרה שנים שאנחנו יחד. יחד שרדנו את קורסי המבואות באוניברסיטה. יחד קידמנו את עצמנו. יחד התמחנו. היא בפסיכולוגיה קלינית ואני בתעסוקתית. יחד התמודדנו עם ליחשושים מאחורי הגב.

האמת היא, שאיפשהוא ידעתי שזה יקרה. שהיא לא שלמה עם חייה הנוכחיים עמי. שהיא אינה נכונה לשאת במחיר החברתי המתחייב. היא לא כמוני, אמרתי לעצמי. היא, לעזאזל, מהפוסחות בין הסעיפים. השוקלות ונותנות בינן לבין עצמן. בינן לבין עצמיותן. בינן לבין עצמאותן. בינן לבין נשיותן. בניגוד אלי, שתמיד ידעתי את דרכי, עוד מגן הילדים.

הסתכלתי עליה, כשאני מישירה מבט אל עיני השקד שלה. "הוא היה כולו אגו, אפילו טיפת סופר אגו לא יכולתי למצוא בו" אמרה. "את כנראה צודקת" אמרתי לה וצללתי בין ירכיה, ללקק לה את האיד.

צפיות: 0

© כל הזכויות על היצירה בעמוד זה שייכות לירון פז

יצירה אקראית

נוח \ מנחם חייקה

"מה זאת אומרת?" היא תשאל ללא מילים, רק בהטייה קלה של ראשה. ואני אחזור שוב, ואצמיד אצבע לשפתיי החתומות, ארמוז לה "שקט, עשית מספיק, כבשת אותי." ואחייך.

 


המשך
יצירה אחרת