היא הלכה ללא בעל
וללא ידיעה
שהדרך עודנה ארוכה
ארוכה ולבד והחושך נוטה
לנפילה וקר לה
בודדה.
לו היה לי בעל
לו הייתה רצועה
והייתי מושכת
ולא בודדה.
כך הילכה לעת ערב
ופתאום, הי, שריקה
ורגליה נעות מעצמן
מאיצות לריצה
וקופצות מקפצות והאף
זה מריח, כמו בעל
כמו בעל והנה לטיפה.
זו שמחה, כה שמחה
האשה והכלב
שמצאו זו את זה
לעת ערב.