היה לי זמן, אז ישבתי לכתוב
בדרך-כלל אין לי זמן, אני אדם עסוק מאוד
אני מנהל את כל המספנות בחופי סיביר
בונה פירמידות בפריז
צובע לכתום את פסל החירות
יש תכנונים ליישר את מגדל פיזה
גם מלך ארגנטינה כל הזמן מנג'ס
הוא רוצה שאבנה לו מכבש
לכבוש מלפפונים
ואת ארצות סין
אבל די לי בזה שאני כותב שיר
מזמר אותו בקולות צלולים, תהודה מלאה
סולמות גבוהים, סלסולים עדינים
פואמה של ריח תפוז
פריחת הדרים קלופים
ריחות עלי יסמין
זריעת השעורה באדמה פורייה
קיבוץ הגלויות והמכתבים
תירוצי המתחמנים והמתחכמים
שבירת הלבבות לרסיסים עדינים כפתותי שלג
טוב לי ככה להיות מלך סין
במחזה שאני מעלה בהודו
ויוצג בוונצואלה
לקהל שבדי
באולם יפני
עם שחקנים מצרים
אבא שלי היה גאה בי לו היה יודע
אבל זו ההפתעה, הוא יהיה גאה בעתיד
ויקנה לי מתנה – בלון
אדום, עם נצנצים
חוט והליום
וכנרית
בדרך-כלל אני אדם צנוע מאוד, אבל לא היום
היום אני גאה לומר בפה מלא שאני גאה
מחר אקנה לי חליפה אדומה עם עניבה סגולה
אשיר שיר לכת בארץ הקודש
שיר של יום חולין
שיר שאני חיברתי בעצמי מלגו
"עת ייהום הסער" וכל זה, זה שלי
כשאגמור לשיר אשליך משקפיי אל הקהל,
וגם את עצמי
ואטבע בים אהבתם והערצתם
למצח יהיה לי בית...
טעות הקלדה,
לנצח יהיה לי בית.