לפני הכל' אני זוכרת שאמא שלי סיפרה לי על היום שנולדתי, יולי יום חמים, השעה בסביבות 10 בבוקר ואמא שלי קיבלה צירים. היא אמרה לאבא שלי אבל הוא אדם עדיש הוא לא עשה כלום אמרה עד שהוא לא מסיים לאכול הוא לא קם אז אמי התחילנה ללכת במעגלים מסביב לשולחן הגדול בסלון עד שהוא לא קם.

אבי היה מאוד חולה שאמא שלי נכנסה להריון כולם אמרו לה שאני יהיה ילדה חולה אז עדי להפיל אמא שלי לא ויתרה עלי וסבלה מאוד לבד בגיל 22 בהריון זה לא קל.

בסופו של דבר נולדתי ב8 ביולי השעה 2 בצערים ילה בריאה עם עניים גדולות בצבא ירוק שקלתי בסביבות ה4 קילו פשוט שמנמנה היום אני רזה כמו מקל שזה מצחיק אב לא חשוב .

אני קצת היספר על היום ה20.12.12 נחזור לזמן הזה שתבינו קצת למה אני חופרת אני יושבת לי בדירה לבד בחוץ גשם קר מאוד וחושבת לאצמי אני לבד בלי משפחה אמי מאושפזת בברבנל אבי בחול אלכואליסת שלא עושה כלום כבר 15 שנה (שאני אומרת כלום זה גם א לעבוד פשוט כל היום על הספא)החותי הקטנה במשפחה אומנת ואני לא מבינה למה כל זה למה ילדה בת 20 לבד בלי אף אחד עובדת מהבוקר עד הלילה בשביל לשלם על דירה ואוכל אני עוד בצבא אחרי כל זה ונכון יש אנשים שיגידו לי כל הכבוד אבל אני מתבישת לאצמי כי הבדתי תכוחות להמשיך ואני לא יודעת איך להמשיך כל חיי חביתי דברים קשים מאוד אברתי משברים לא קלים ותמיד חשבתי ביל 20 הכל היה שונה ואינה אני פה והמצב רע יותר כי כל מה שחביתי חרות לי בזיכרון הכל שם מכעיב לי ואני אכזבה גדולה לא חשבתי שאני יעבד את אחותי ככה לא רציתי שהיא תסבול כמוני אני לא מאחלת לאף בן אדם לחבות מה שאני חביתי.

חזרה לילדות אבא שלי הפסיד ארבה כסף והחלית לעלות לארץ אמא שלי אזבה הכול ובא איתו בגיל 3 עליתי לארץ גרנו בחיפה בת גלים בדירה 3 חדרים אם מרפסת אני זוחרת שבחורף ירד גשם והינו סוגרים אותה היה קצת קשה בבית מתך קזה אני זוחרת תיום שאזבנו שם הייתי למטה עם קופסה גדולה עם צעצועים ישבתי על הדשה יום יפה שמש בחוץ היה אביב אז אברנו לטירת הכרמל קנינו בית קטן שני חדרים היה חושך שניכנסנו לבית הרגשתי רע שם וכן אחרי שנה אבא שלי ירד מהפסים אזב תעבודה כל היום ישב בבית ועשה סמים אמא שלי עבדה קשה מאוד וכל יום שהיא היתה חוזרת היתי מקבלת מקות רצח מימנה למה אני לא יודעת היא היתה פורקת את הכל עלי עדיין אישה בת 25 בארץ זרה עובדת כל היום בעל נרקומן אז כן הכוליצא עלי אני כולה בת 4 חוץ מלהתחנן שתפסיק לא יכולתי לעשות כלום .אני זוחרת את הלילות שהיתי לבד בבית אני לא יודעת איפה אם ישבתי לי לבד בלי חשמל הכל חושך פחד גדול לילדה בת 4 אבל זה היה עדיף מאשר הפחד מאמא שלי..

המשך יבוא...

נ.ב כל אדם אובר תמשבר שלו בחיים אבל בסופו של דבר החיים יפים וחבל לפספס דברים יפים בגלל שטויות