אילנות שחים 10/12
הביטה עננה קטנה מטה בשתי צמרות עצים משוחחות
על יפי עלומיהם, התבגרותם, בגרותם והידיעה על זקנתם
על קשיי החיים ועל השיחים השוטים, העולים כפורחים תחתיהם:
על יהירותם שאינה יודעת גבול,על שחצנות תפלה ולהג משמים
על עייפותם מן החיים בטרם טעמו מהם עד כלות,
על תחושת חוסר תוחלתם בטרם ממשו חלום,
על הליכתם בדרך ללא חזון-וגזילתם את מרחב המחייה שלהם הוותיקים,
עם ערוב היום פנו הצמרות לנום שנת לילם
בחושבם על שיחה זו ,האם תגיע לתוחלתה.