Deprecated: preg_replace(): The /e modifier is deprecated, use preg_replace_callback instead in /home/prozaco/public_html/engine/modules/show.full.php on line 249 Deprecated: preg_replace(): The /e modifier is deprecated, use preg_replace_callback instead in /home/prozaco/public_html/engine/classes/comments.class.php on line 191 Deprecated: preg_replace(): The /e modifier is deprecated, use preg_replace_callback instead in /home/prozaco/public_html/engine/classes/comments.class.php on line 191 Deprecated: preg_replace(): The /e modifier is deprecated, use preg_replace_callback instead in /home/prozaco/public_html/engine/classes/comments.class.php on line 191 Deprecated: preg_replace(): The /e modifier is deprecated, use preg_replace_callback instead in /home/prozaco/public_html/engine/classes/comments.class.php on line 191 דייט ראשון » Proza.co.il | הבית של היצירה בישראל | אומנות, פרסום יצירות, מאמרים

אומנים? כותבים יצירות? מעוניינים לפרסם אותן?

ברוכים הבאים לאתר proza.co.il - האתר בו כל גולש יכול לפרסם את היצירות שלו!
כאן, באתר proza.co.il, תוכלו לפרסם את היצירות שלכם לגמרי בחינם! באתרנו תוכלו למצוא שירה, מאמרים, סיפרים קצרים, ציורים ועוד.

צוות האתר מאחל לכם שימוש מועיל ומהנה באתר :)


קרא עוד>

קטגוריות

 

החשבון שלך

שם משתמש
סיסמא
זכור אותי
 

סקרים

איך האתר שלנו לדעתכם?
מצויין!
בסדר
ככה-ככה
רואים שהשקעתם...

כתיבה » סיפורים קצרים » דייט ראשון

 (קולות: 11)
מאת: ohav | 8 במאי | 23:33

" דייט ראשון"

 

"איזו מוזיקה את אוהבת?"

"כל מיני.. אני אוהבת הכל כזה.." 

כמה צפוי.. גם צפוי שהיא הזמינה "קאווה" מקודם.

"כן, אבל מי הלהקה או הזמר שאת הכי אוהבת?" 

אני לא מוותר לה.

"לא יודעת.. ריאהנה, מריה קארי.." 

(אין לי מושג איך מאייתים את השמות שלהן בעברית ואני אפילו לא אטרח לחפש בגוגל).

"הבנתי. יפה, יפה.." (ממש לא יפה).

היא שואלת אותי את אותה שאלה. אני עונה. היא מכירה להקה אחת מתוך השש שציינתי, ועוד מניתי בכוונה את הלהקות המוכרות שאני אוהב

איזו נעל.

 

אל תבינו לא נכון, אני לא אפסול בחורה רק על סמך המוזיקה שהיא שומעת.. אבל הטעם המוזיקלי של ילדה בת שתיים-עשרה היה בסך הכל הקש ששבר את גב הגמל אחרי חציר של אנקדוטות קלישאתיות שהועמס עליו על ידי הנעל.

הנה מספר ציטוטים מהשלושת-רבעי שעה האחרונה שאני יושב איתה:

 

"תראה, אני לא כמו רוב הבנות.." 

(נכון, את כנראה קצת פחות אינטליגנטית מהממוצע).

 

"היה לי חבר למשך שנה וחצי אבל הוא פגע בי.." 

("איך הוא פגע בך?" שאלתי. כמובן שלא קיבלתי הסבר משכנע).

 

"אני משתכרת ממש בקלות.." 

(את שוכבת בדייט הראשון, את מתכוונת).

 

"פשוט בא לי מישהו שיאהב אותי.. שיחבק אותי.. שידאג לי.."

(תאמיני לי שאני מודאג).

 

"אני מתה על ילדים.. לאחותי נולד בן לפני חודש והוא התינוק הכי יפה בעולם.. רגע, יש לי תמונה באייפון.." 

(הילד דומה לפואד בן-אליעזר).

 

"די, אתה לומד משפטים? זה שבע שנים, לא?" 

(בערך בשלב הזה הבנתי שסיפור אהבה לא ירקם כאן).

 

"על קווין שמעתי, על 'פאנק פלויד' וכל השאר לא.."

(לא יודע אם לצחוק או לבכות).

 

מה שכן, שימו בצד את זה שהאייקיו שלה כנראה שווה ערך לגילההיא נראית מעולה

אני אשתה איתה עוד קצת ואולי אז אני ארשה לעצמי לזיין אותה למרות שהיא אמרה "פאנק פלויד".

 

מרפי כבר טרח שאני והמלצרית שלנו נכיר מבעוד מועד

התנשקנו במסיבה כשהיתי בי"ב וכל שנה מאז אנחנו מזכירים אחד לשני שאנחנו חייבים לצאת מתישהו

האמת, היא נראית יותר טוב ממה שזכרתי.. אני באמת צריך לצאת איתה מתישהו

המלצרית מבחינה ששתי הכוסות שעל השולחן כבר ריקות

רק שדודה של פואד לא תעשה לי פאדיחות עכשיו.

 

"תרצו לשתות עוד משהו?"

"אממ.. וואי, בא לי שנדי.. יש לכם שנדי?" הנעל שואלת.

"כן, שנדי בשבילך ומה בשבילך, אהב?"

"תביאי לי בבקשה חצי טו.."

"..רגע, יש לכם שנדי מהחבית?" פאדיחה מספר אחת. טוב נו, לפחות היא לא הזמינה שוב פעם "קאווה".

"לא, מתוקה.. רק בבקבוק." המלצרית עונה עם חיוך מזויף.

"אממ.. אז בבקבוק.."

אולי אני אגלה לה שאין כזה דבר שנדי בחבית? לא, לא איכפת לי מספיק.

"אחלה.. מה בא לך?" המלצרית שואלת אותי

"תביאי לי חצי טובורג ושני שוטים של ג'יימסון." (אני רוצה לענות "מונית הביתה" אבל אני לא מעז).

"וואי, מאמי.. אני אתעלף לך פה אם אני אשתה שוט.." הנעל קופצת. אני לא מספיק לשקר לה שזה בכלל לא משקה חזק והמלצרית שואלת את השאלה שהכי פחדתי שתשאל:

"רגע.. אהב, זו חברה שלך?" 

שיט. שיט. רק שההיא לא תגיד..

"בינתיים לא.." הנעל עונה במקומי וצוחקת צחקוק מטומטם. "אנחנו רק בדייט ראשון אבל אי אפשר לדעת מה יהיה.." 

הנעל מסתכלת עלי ומחייכת. פיכסה.

"יאללה, שיהיה לכם בהצלחה, חמודים.. אני כבר חוזרת עם ההזמנה שלכם." כן, בקשה תלכי לפני שתתחרטי שהתנשקת איתי בקומפורט 13 לפני חמש שנים.

 

המלצרית הולכת וחוזרת אחרי כמה דקות עם השתיה. אני בא לשתות את הצ'ייסר אבל הנעל עוצרת אותי כדי שנרים לחיים. באופן כה צפוי היא אומרת "לחיינו" ומתעקשת שאסתכל לה בעיניים תוך כדי. היא שותה את השוט ולאחר שניה מכסה את הפה עם היד ודופקת לי מבט של עוד-שניה-הולכת-להקיא.

 

בבקשה לא

אני מוצא את עצמי מתפלל לאלוהים בפעם הראשונה מאז שביקשתי ממנו סוני פלייסטיישן ליומולדת התשיעית שלי.

 

בבקשה לא..

אני אפסיק להשתמש במושג "נעל" כשאני חושב עליה

אני אפילו אתקשר אליה מחר.. 

 

בבקשה תעשה שהיא לא תקיא פה.

 

היא לא מקיאה בסוף. תודה לאל. (רגע, אני בכלל לא מאמין באלוהים..)

"סורי, זה היה ממש חזק.."

"לא נורא, שטויות.." אני אומר ולוקח לגימה ארוכה מהבירה. היא מתחילה לספר לי שבא לה ללמוד איזה תואר מונפץ כלשהו במכללה שלא ידעתי שקיימת בכלל. אני כבר לא ממש מקשיב לה אבל עדיין מהנהן עם הראש ומחייך

 

המלצרית חוזרת עם עוד זוג צ'ייסרים בידה

"זו מתנה קטנה ממני, שיהיה לכם המון בהצלחה ביחד.."

אני והנעל (סורי, אלוהים) מודים לה

כעבור רבע שעה אני כבר חותם על החשבון.

היא אפילו לא מציעה לשלם. לא נורא, לא היתי נותן לה גם ככה.

 

"אני מקווה שאת לא נוהגת, כן?" אני שואל בעלק-אכפתיות. אני יודע שהיא גרה שלוש דקות הליכה מפה, לא סתם בחרתי את המקום הזה.

"באתי ברגל, אני גרה ממש פה קרוב בבן-גוריון.." כן, אני יודע. סיפרת לי בפייסבוק. לא סתם לא הצעתי שאני אאסוף אותך ואמרתי לך שנפגש כבר פה. נעל.

 

אנחנו יוצאים החוצה, אני מוציא קופסת סיגריות מהכיס ומציע לה סיגריה למרות שהיא אמרה לי שהיא לא מעשנת. היא לוקחת בכל זאת. כן, היא כנראה שיכורה. אני עוזר לה להדליק את הסיגריה.

"איך אתה באת?" היא שואלת ולוקחת שאכטה.

"מונית." אני עונה תוך כדי שהיא מוציאה עשן שלא התקרב לריאות שלה אפילו.

"איזה חמוד אתה.." היא אומרת ודופקת לי מבט שאמור להיות סקסי. היא זורקת את הסיגריה, עוטפת את ידיה סביבי ומתחילה לנשק אותי. אני לא עוצר בעדה.

 

"תקשיב.." היא אומרת תוך כדי נשיקה

"שותפה שלי.." נשיקה

"ישנה היום.." נשיקה

"אצל חבר שלה.." נשיקה

"ולא בא לי לישון לבד.." היא מפסיקה לנשק ונועצת בי מבט.

 

אני מחליט לסלוח לה על "פאנק פלויד".

 

"דבר איתי מחר.. אבל באמת. אולי נלך לים או משהו.." היא לוחשת מבעד חצי-שינה

"בכיף, מאמי." אני אומר לה תוך כדי שאני גורב גרב

אני מבחין ששמתי את הגרב הפוך. לא איכפת לי. כאות הזדהות אני שם הפוך גם את הגרב השני. אני נועל נעליים ויורד למטה לתפוס מונית.

באופן אינסטינקטיבי אני שולח הודעה קבוצתית לחבר'ה ושואל מי ער

זה השלב בו אני בדרך כלל מספר בגאווה למי שעוד לא הלך לישון על הלילה שעברתי

 

תומר מתקשר ישר.

"נו.. איך היא?"

"מי?" אני מתבלבל. עברו כבר שתי מוניות ולא חשבתי לעצור אותן אפילו.

"ההיא שיצאת איתה היום.. מה יש לך?"

"אה.. היא חמודה, אחי." אני משקר. או שאני לא משקר. לא יודע

מה שכן, תומר מעריץ מושבע של פינק פלויד ואילו היתי מספר לו על השם החדש שהנעל נתנה להם הוא היה צוחק עלי ועליה לנצח.

"לאן יצאתם בכלל?"

"סתם, לאיזה בר בדינזגוף ואז קפצנו אליה לקצת.." אני עונה.

"זיינת אותה?" הוא שואל ישר.

אני לא יודע מה לענות

ביום רגיל היתי אומר שכן ועוד היתי נכנס לפרטי פרטים.. אבל לא בא לי ואין לי שמץ של מושג למה

אני מסתכל על השמש שבדיוק מבצבצת מבין מגדלי עזריאלי.

"הלו?" תומר קורא. שכחתי ממנו.

"לא, איזה.." אני עונה עם גיחוך קל. "סתם ישבנו אצלה."

"איזה חלש." הוא אומר וככה פחות או יותר השיחה מסתיימת.

 

אני נזכר לעצור את המונית החמישית שעוברת לידי.

"זה שישים שקל לרחוב מודעי.." הנהג ממהר לזרוק

כבר תעריף יום במונית ואני יודע שהוא לוקח לי פי שתיים ממה שהיה יוצא במונה אבל אני מסכים למחיר. לא איכפת לי.

בעודי שקוע במחשבות אני מרגיש רטט בכיס

 

הודעה.

"מאמי נהניתי ממש דבר איתי עם בא לך להיפגש מחר."

צפוי שהנעל תתבלבל בין "אם" ו"עם". אני לא עונה לה על זה.

 

אני דוחף את הטלפון בעצבנות בחזרה לכיס ומתחיל לתהות לעצמי

דיברתי עם הנעל בטלפון ובאסאמאסים לפני שנפגשנו והיא לא עשתה רושם של מישהי חכמה במיוחד - אז למה בכל זאת הצעתי לה להפגש

כי היא כוסית

כי היא טענה שהיא בדרך כלל יוצאת עם בחורים שמבוגרים ממני בחמש שנים לפחות

כי כל היחצ"נים בעיר מתחננים אליה שהיא תבוא למסיבות שלהם

כי ארבעים בנים עשו לה "לייק" לתמונת פרופיל מתאילנד

למה לעזאזל יצאתי איתה?

 

עוד רטט בכיס.

הודעה.

"היי, שמחתי לראות אותך היום! בהצלחה עם ההיא.."

המלצרית. אני מחייך בפעם הראשונה מאז שהעמדתי פנים להקשיב לנעל בבר

יופי, היא רשמה "עם" ולא "אם".

 

"חחח אנחנו לא ביחד.. זה היה דייט ראשון ואחרון מבחינתי."

אני עונה במהרה

 

הגענו אלי הביתה.

"בקשה.. שישים לירות, אדוני." הנהג אומר. זו היתה אמורה להיות בדיחה או משהו

אני מוציא שטר של מאה שקלים מהכיס ונותן לו

אני שוכח שמגיע לי עודף והוא במקרה גם שוכח לתזכר אותי

שוב, לא כזה איכפת לי. אני יוצא מהמונית.

 

הודעה.

"חח היא היתה נראית לי קצת מוזרה האמת.." היא רושמת לי.

 

"כן, עזבי.. מה איתך, יש לך מישהו עכשיו?" אני עונה תוך כדי שאני פותח את הדלת הביתה

אני כבר מספיק להוריד את הבגדים. היא עוד לא ענתה. אני נכנס להתקלח. אני יוצא אחרי חמש דקות ורץ לפלאפון.

 

שתי הודעות.

"כרגע לא.." ו"למה?"

אני מחייך והולך לארון בגדים עם הפלאפון ביד, חושב על איך לענות לה. אני שם בוקסרס ונכנס למיטה.

 

"בא לך לצאת מחר?" אני כבר מתחרט על הנוסח. לא משנה, כבר שלחתי.

אני נשאר ער עוד רבע שעה עד שאני מקבל תשובה.

 

"מחר אני עובדת, לצערי.. אבל מחרתיים אני ביום חופש אם בא לך.."

ברור שבא לי.

 

"קבענו.." אני עונה.

 

"סבבה." 

 

"אפשר לשאול אותך שאלה?" אני לא מתאפק ושולח לה.

 

"בכיף :)" היא עונה תוך שניות.

 

"לא זוכר אם אי פעם סיפרת לי, אבל איזה להקות את הכי אוהבת?" אולי לא היתי צריך לשלוח את זה..

 

"חח מה הקשר?" היא רושמת לי

 

ידעתי שלא היתי צריך לשלוח לה את זה

מה אני עונה לה עכשיו? למה לא יכלתי לסיים את השיחה ב"קבענו" וזהו

 

רגע, רטט.

 

"בכל אופן.. קווין, לד זפלין, רולינג סטונז, גאנז אנד רוזס ופינק פלויד.. אתה?"

 

אני מחייך. אולי יש אלוהים בכל זאת..


צפיות: 1586

© כל הזכויות על היצירה בעמוד זה שייכות לohav
תגובות:
כותב: מיכאל | 20 באפריל 2013 21:17 | הודעות: 0 | יצירות: 0
אתה דוש

דושבאג, סחי מטומטם
כותב: אכן | 21 באפריל 2013 00:10 | הודעות: 0 | יצירות: 0
מסכים עם הבחור. אתה כל כך עצוב...
כותב: אחד שמכיר | 24 באפריל 2013 13:25 | הודעות: 0 | יצירות: 0
אגב אוהב , הקטע שהעלאת הוא לא מקורי , אני זוכר שראיתי וקראתי את הקטע הזה מלפני מספר חודשים מילה במילה..
כותב: מישהי | 3 במאי 2013 01:09 | הודעות: 0 | יצירות: 0
פאתטי ברמות

יצירה אקראית

אנשי מגדלי השן \ ארמה אלון
אנשי מגדלי השן
הנה נתן אלוהים רוח שקר בכל נביאך
ואתה לבש בגדיך ויתחפש למלך ישראל
המשך
יצירה אחרת