ערמת הגופות של יקיריי כיסוני
חשתי את חומן ואת דמן הנקרש מעליי,
עיניי נפקחו כחום היום לראות סביב,
אך נקישות של קת הרובה נשמעו
ועימהן צעדי הקלגס, הבוחן, מי חי,
צילו הרם הלך וקרב אליי,
עיניי נרעדות באימה, אם לפקחן כמת, או לעוצמן כחי,
בעודי מהססת הגיעה דמותו עדיי,
לשנייה נצטלבו מבטנו ומייד הבנתי,
ירייה כועסת קצרה וחדל.
בהשראת סרטי השואה האותנטיים 4/12