"תמיד תזכור, יש לך לאן לחזור
חוף המבטחים מתגעגע.
תשתכשך בינתיים רק במים רדודים,
אל תעבור את קו המצופים..
בוא נבנה ארמונות בחול,
תקשור טוב ליד את העפיפוהוהון
שלא יברח לשמים
לא לשוא אתה ת מ י ד חוזר,
החוף היציב לא מתנדנד
רק קח חקה וחכה-
גרפולוגיה מה תגידי על זה?
מה תגידי על זה?"
גאות כיסתה את שוברי-
הגלים משכו לי ברגליים
"אז מה אם בקרת במים פחות?
הרוח לא עוצרת בקו החוף..
כל ילד", אמרו, "רואה שםים..
אל תשלול לפני שתצלול,
דולפינים שוחים רחוק מהחול"
התפשטתי ורצתי כמו ילד לים
המים ציירו אותי בסגנון מופשט,
גם בשמש הם יצאו מהקוים,
החוף היציב נראה קצת מטושטש
אחרי קו המצופים.
תפסתי גלים וצפתי,
הים התרגש, גם אני קצת נסחפתי,
נלחם לא לטבוע, חתרתי,
לוקח אויר וצולל.
התעוררתי רטוב על האי הבודד
אחר שהדיו יתייבש, זה בטח כבר לא כל כך ירגש..
מי שישתוק ראשון, ינצח-שיו כבר מותר להגיד:
קואורדינציה בלתי אפשרית
כשהאונות פוזלות
הים משקף שמים
משקיפים על אדמה,
לפעמים אדומות העיניים
ובים יש סערה
גבירותי ורבותי, ד"ר גוליבר אושפז עקב מחלת ים קשה