אומנים? כותבים יצירות? מעוניינים לפרסם אותן?

ברוכים הבאים לאתר proza.co.il - האתר בו כל גולש יכול לפרסם את היצירות שלו!
כאן, באתר proza.co.il, תוכלו לפרסם את היצירות שלכם לגמרי בחינם! באתרנו תוכלו למצוא שירה, מאמרים, סיפרים קצרים, ציורים ועוד.

צוות האתר מאחל לכם שימוש מועיל ומהנה באתר :)


קרא עוד>

קטגוריות

 

החשבון שלך

שם משתמש
סיסמא
זכור אותי
 

סקרים

איך האתר שלנו לדעתכם?
מצויין!
בסדר
ככה-ככה
רואים שהשקעתם...

כתיבה » שירה » 365

 (קולות: 2)
מאת: ארד | 21 בפברואר | 20:31

לא יכול לבכות יותר.

עם הזמן המחנק רק הולך ומתגבר,

מתחפר לתוך העור, מעמיק וחודר,

ואני למולו בתוכי מתבצר.

לא מוכן לבכות יותר.

 

אני מול עצמי במירוץ מתחמש.

הספק אכזר במוחי מלחש,

נסוג רק לרגע ושוב מתחדש.

יום אחד כל פעם, לעבוד עם מה שיש

שלוש מאות שישים וחמש.

 

פתרון הוא נדיר, שאלות יש לרוב.

לנסות, לטעות, להיפגע, לאהוב,

כל דבר שיניע אותי קדימה הוא טוב.

אם אפסיד וארצה רק למחוק את החוב -

להתחיל מחדש פירושו לעזוב.

 

להתחיל מחדש פירושו לברוח,

אותך ואת מה שעברנו לשכוח,

את צליל קולך והחיוך שלא נותן לי מנוח.

זיכרונות מגיבים רק לייאוש ולכוח,

המשימה אכזרית - את העבר לרצוח.

צפיות: 127

© כל הזכויות על היצירה בעמוד זה שייכות לארד

יצירה אקראית

על קשרים וקישורים \ יובל בארי
היו מדברים הרבה פחות בערבים וגם יושבים בסלון רחוקים אחד מהשני. המרחק הזה גדל עם השנים. "אבל זה טבעי," הוא אמר לעצמו, "בסך הכול שרית היא שלי וטוב לנו ביחד, גם אם אנחנו כבר לא הולכים לישון מחובקים, בקושי נוגעים אחד בשני; כל אחד לפינה שלו."

 



המשך
יצירה אחרת