לא טעיתָ, לא ידעתְ

,אתה-אתה ולא אחר

.יש דומים לךָ

.לא השתניתְ, לא חטאתָ

את כמו כולם אך אנשים

.רואים אותךְ אחרת

מתוך הענן יצאתָ

.סונוורתָ מהכחול הזה

מתוך ההתנגשויות והזרמים

הפנימיים שבענן

פרצתָ, יצאתָ אל האמת שלךָ

ולא רציתָ יותר לשמוע

רעשים פנימיים

.מהעננים

לא שרציתְ, לא שתכננתָ

לפגוע בכולם, אך לא ציפיתְ

.להזרק חזרה פנימה

לא ראיתָ, לא חשבתְ

כי מקורבייךָ יהיו

.זרים לךָ פתאום בחוץ

,מתוך הערפל יצאתְ לזוהר

.לא ראיתְ מה נמצא מולךְ

,מתוך אמונה חשבת הם איתךְ

.אך סטרו לךְ

,נדחפתְ, הוכיתְ עד שרציתְ כבר ללכת

ולא ידעתְ לאן ללכת

כדי להיות

.עצמךְ

,הבילבול הזה מכה מכל עבר ואתם

.כבסערה בתוך ענן, חיים

רק בחרתם באמת ואינכם נתמכים

.לחיות איתה- אוסרים, חונקים

עוד רגע היא תפרוץ ואתם

עם טיפות המים תפלו

ואנו

.נהייה שם לתפוסכם

באותו יום גשום עוד נפרוץ דרך הענן הסמוך

.נאפשר לאור- לחמם, להאיר

,כמו הקשת עוד נופיע לצידכם

.נצא מהענן כמותכם- ותראו כי אתם לא לבד