הנאצי בבית?

מפורקדים על החול, הוא הביט בי (או בעצם בניצני רימוני) ושאל אותי אם אבוא איתו למחנ"ק.

אבל היא לא תסדר בלעדיך...

אני יודע, אין לי מה לעשות עם זה. פעם היה אכפת. פעם הייתי חושב על זה. אני אדם רגיש, הייתי אדם רגיש. אבל כבר לא. לא אכפת לי מה יהיה איתה.

שמעתי שירים כל הדרך ברכבת הביתה

מה תרצו ממני, שאלתי. אני כבר לא כאן

אני טס "בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת

ומ-כל הילדים אותי היא אוהבת"

דִּמְעָה נָטְפָה לְתוֹךְ טִפָּה

בָּהּ נִבְלְעָה, נִטְמְעָה
וְלֹא נוֹדַע , מִי קָדְמָה לְמִי וְלָמָּה,

מחשבות מתרוצצות במוחי, כמו ענן של יבחושים

הם סובבים בחצר אפלה, סביב פנס בודד ומואר

נמשכים לאור בריקוד מטורף, לא מוצאים מנוח לרגע

"תעצור לרגע

תחשוב מעט על עצמך

תחשוב על חייך

תחשוב על האושר שלך".

שיר שבא להזכיר מדוע אנו חיים, את מי אכן אנו צריכים לרצות ואת מי לא !

שיר שכדאי שכל אחד ואחד יקח לתשומת ליבו.

תהנו :)

שעון חול

נ' הוא הם. נ' היא אישה ידועה ומצליחה שעדיין מרירה בגלל טעויות העבר. נ' גרם למלחמת עולם, ניצח וכעת מתמודד עם תוצאות מעשיו. נ' הוא הסיפור של המון אנשים, שלא היו באמת, אבל היו באמת.