מעבר להרי ההתלבטות והוויתור;

מעבר למים העכורים שבחצי הכוס המלא או הריק;

כחרב פיפיות שחודרת עצמות,

המציאות שלנו מלאה בשאלות,

האם  כדי או רצוי,

כצייד פרפרים אצתי אחר המלים

הן רפרפו מול עיניי וחגו להן לפרחים

לתור אחר צוף ערב יותר

זהו שיר המדבר על כך שמדי פעם אנחנו בתור בני אדם מוותרים לעצמנו בכול מיני סוגים של דרכים.

התשוקה, הגוזמה, הקבלה, כל זאת ועוד בשיר הבא....

יש ימים ללא משמעות, פשוט זרימה סתמית של זמן.

יש רגעים שהזמן נעצר, ממאן לזרום בטירוף לעבר המחר.

יש אנשים החיים בבועה, מנתקים את עצמם והעולם נעצר.

נקלעתי למלון מפואר במצפה רמון, אני לא זוכר את שמו. זה לא חשוב.

ישבתי עם החברה במרפסת המלון והמתנו ללקוחות, שתינו כוס קפה

מתחתנו נפרס עולם מדהים, מכתש רמון בשעת הדמדומים.

"תעצור לרגע

תחשוב מעט על עצמך

תחשוב על חייך

תחשוב על האושר שלך".

שיר שבא להזכיר מדוע אנו חיים, את מי אכן אנו צריכים לרצות ואת מי לא !

שיר שכדאי שכל אחד ואחד יקח לתשומת ליבו.

תהנו :)

נסיון כתיבה ראשון שלי...

אם לחול דמי ישפך ונפשי לאור תחמוק

גופי יצנח אל האדמה, אפול בדממה

ארחף לעולמות רחוקים הרחק מאימה

חיי יחלפו מול עיניי בהבזק של שנייה