"תעצור לרגע

תחשוב מעט על עצמך

תחשוב על חייך

תחשוב על האושר שלך".

שיר שבא להזכיר מדוע אנו חיים, את מי אכן אנו צריכים לרצות ואת מי לא !

שיר שכדאי שכל אחד ואחד יקח לתשומת ליבו.

תהנו :)

עכבישי הכעס שלי

טווים כורי ניכור

בהם נתפסים,

כשרירים, קונספטים

או חדרי שירותים,

לבינתיים, אהיה מלך

מונארך אבסולוטי של כוונות

תקוות למעשים

וחלומות על תוצאות.

יושבת בבדידותה רוקמת תחרה לבנה

קושרת פורמת את הימים הנמוגים

עד מתי אלוהים, הבדידות מעיבה על נפשי

שוקעת עמוק, עמוק, טובעת ברגעי בדידותי

כלואה אני במגדל ייסוריי, אין אהוב לצידי

סגורה בתוך קירות שבנתה בעצמה

בודדה לא מעיזה לחרוג מקיבעונה

הבדידות מאכלת את נפשה בהתמדה

יראה לפקוח את עיניה חוששת מנפילה

סתם כשהלכתי ברחוב,

ראיתי ילדים,

הם שיחקו ודיברו,

נהנו מהחיים.

וקינאתי בהם,

חריקות דלתות,כנשמות מעונות

קולות משוטטים בחדרים אפלים

דממת מים ניגרים,בניקוזים חלודים

חיים בקליפה נבובה,כרוחות רפאים

זה לא משנה מה אומר,דברי לעולם לא יגיעו אליך

רחוקה את ממני,מעבר ליכולתי לגשר על פערים

אפילו אם אעמוד בשיא העולם,אלחש שמך לכוכבים

המילים לא יגעו בנפשך,ליבך אטום לדברים אחרים

פנס בודד באפלה,מאיר באור נגוהות

מושך אליו את יצורי הלילה המהופנטים