אני רוצה אותך

ורק בדרך שלי

צללתי למצולות ליבי ועצמתי עיניים

כדי שאוכל לחזות בך במלוא תאוותי.

תרתי אחר הזיכרון הכי מתוק שלי ממך,

כדי שאוכל להתחמק מזכרונות כואבים.

בא לי להעמיד לך סירים, לחלום בספרדית,לדבר ג'יבריש וברור כמו יום שימשי, בא לי לרחרח לך תתחתונים, להקריא לך שירים,שתחנוק אותי, שתעטוף אותי ברכות..

הפעלתי את ה 3MP והאזנתי לאחי, כשאני מחביא את המכשיר בתוך הכיס האחורי של הג'ינס השחורים שלי, החוט מתחת לחולצה האפורה הקרועה ואילו האוזנייה עמוק באוזן, מתחת למעטה השיער האבשלומי שלי. "חסר לך שהאורחים (כך אמא קראה להם, "האורחים") יראו." "זה יהיה ממש לא מכובד, למרות שאני יודעת שהכוונות שלך טובות"..

וידעת מי את

ואני ידעתי מי אני

חיוכך המלא מאשר את קיומי

בלעדיו אני זוחל

במחילות אטומות של לוגיקה יבשה

השיר מספר על תחושה פנימית שלי שאותה אני מעביר לקוראים שכיבכול אני מוכיח לכולם מי אני 

ואני חושב שהשיר יצא ממש טוב אז אתן לכם להנות:) רק כתבתי אותו גם באתר אחר אז אם זה לא חוקי לכתוב פעמיים כביכול אז תגידו לי כי אני חדש כאן שלכם איתי:) פשוט זה המשך של הראשון מקווה שתהנו

רק ביקשתי. אהבה.