אומנים? כותבים יצירות? מעוניינים לפרסם אותן?

ברוכים הבאים לאתר proza.co.il - האתר בו כל גולש יכול לפרסם את היצירות שלו!
כאן, באתר proza.co.il, תוכלו לפרסם את היצירות שלכם לגמרי בחינם! באתרנו תוכלו למצוא שירה, מאמרים, סיפרים קצרים, ציורים ועוד.

צוות האתר מאחל לכם שימוש מועיל ומהנה באתר :)


קרא עוד>

קטגוריות

 

החשבון שלך

שם משתמש
סיסמא
זכור אותי
 

סקרים

איך האתר שלנו לדעתכם?
מצויין!
בסדר
ככה-ככה
רואים שהשקעתם...
סיפורים קצרים


כתיבה » סיפורים קצרים » כל יום

 (קולות: 0)
מאת: גיא שמש | 13 בינואר | 6:50

היא נטלה מפתח של ביתי מעל לשידה ואמרה שתהרוג אותי בלילה בשנתי. אתה לא תרגיש דבר, אמרה והלכה. כל אותו הלילה לא ישנתי. לפנות בוקר היא נכנסה בדלת ומצאה אותי ער. לא ייתכן, אמרה, על כל אדם למות, עליך לקבל את זה.




כתיבה » סיפורים קצרים » הולך את החורף

 (קולות: 2)
מאת: גיא שמש | 8 בינואר | 13:28

הלך את החורף הזה שעוד מעט נגמר. הלך עם החתולים, עם בקבוקי-השתייה שהיה אוסף מהפחים, עם האזוב והעובש שהיה צומח על גופו, עם שיער דביק ושמנוני עור מזיע חוסר במקלחת. היה הולך את הבתים הנטושים והמזרנים המסריחים, היה הולך את הוודקה הזולה, את הסיגריות המסריחות הנדירות, היה הולך את הרביצה על ספסלים בגנים ציבוריים, והכוכבים שהיו הולכים ומתמעטים, והעננים שהיו מחדירים צינה דקה לעצמותיו. 
תגיות: עוני, חורף




כתיבה » סיפורים קצרים » אודיסאוס והנימפה קליפסו

 (קולות: 1)
מאת: גיא שמש | 8 בינואר | 0:28

הוא היה יכול להקיף את האי בשעתיים. האי היה מרוחק מ-כל יבשה ואיים אחרים, וגודלו היה כפול מהכפר הקטן בו גדלתי. היא אהבה אותו באמת, הנימפה קליפסו, והייתה מוכנה להעניק לו הכול, מלבד דבר אחד – האפשרות שהוא ייצא מהאי. שעות הוא היה משוטט על חופי האי, מביט בים ששינה מצבי-רוח לעיתים קרובות. לפעמים היה קודר ועצוב, ולפעמים כועס ומאיים. לעיתים שקט ושלוו במשבי-רוח קלילים, ולעיתים משליך גלים גדולים על החוף בשובבות. גם השמיים היו משנים צורה, וגם צמחיית האי והאדמה. שום-דבר לא היה קבוע, מלבד אהבתה של קליפסו.




כתיבה » סיפורים קצרים » השושנה

 (קולות: 0)
מאת: גיא שמש | 25 בדצמבר | 23:32

ברבות הימים פרחה שושנה אצלי בגינה. יפה הייתה השושנה עד מאוד, עלעליה סמוקים וגבעוליה ענווים. הייתי מביט בה, נאנח מ-אושר, פותח פחית בירה ויושב מול הטלוויזיה. לאחר מספר פחיות וכמה מנווני מוחות שמעתי אותה רוטנת ומתלוננת.




כתיבה » סיפורים קצרים » הצגת הקולנוע האחרונה

 (קולות: 0)
מאת: גיא שמש | 23 בדצמבר | 3:00

בינתיים סטלה מאריס שרים ואז מגיעה השעה. אני מכבה את הדיסקמן ותולש את האוזניות הסטריאופוניות מאוזניי, ואז פונה לדלת של אולם הקולנוע. משיכה, שתיים, הדלת לא נפתחת. אני מתוסכל רגע ואז שוב. הדלת לא נפתחת. אני הולך וקורא לאחראי המשמרת.




כתיבה » סיפורים קצרים » פוקוס רך

 (קולות: 0)
מאת: גיא שמש | 23 בדצמבר | 2:51

התקרה החליקה במלוכסן ולא זזה. הוא יודע שהוא נראה עלוב נפש, דורש מכות, זה המוח שמתעתע בו, אבל הוא חייב לצאת. שכונה אלימה, חיות טרף, הוא החליק אולר לתוך כיסו, הוא לא חשב הרבה מה אם שוטר יתלבש עליו.




כתיבה » סיפורים קצרים » רעש לבן

 (קולות: 0)
מאת: גיא שמש | 23 בדצמבר | 2:45

אז ישבנו בחצר, אני וכל החבר'ה. שמוליק פיצח גרעינים עם עיניים חומדות בוהות כמו חרוזים. זה היה לפני שהוא התפקח. לבב לפעמים לקח גרעין או שניים, וראיתי שמשהו מתרוצץ לו בראש ועוד מעט ייצא החוצה. לי הייתה בחילה, ולא העזתי לפצח. לפעמים שתיתי קצת קולה למרות הבחילה, כי הייתי צמא, למרות שלא היה חם. ואז לבב אמר שצריך להרוג מישהו.




כתיבה » סיפורים קצרים » התהלוכה

 (קולות: 0)
מאת: ארמה אלון | 22 בדצמבר | 10:12

קיפודים
תגיות: טבע




כתיבה » סיפורים קצרים » פליקס

 (קולות: 0)
מאת: arnon | 21 בדצמבר | 23:47

איזה שיעמום, כמו תמיד יש אוכל יבש ואוכל רטוב, אפילו את הטעמים הוא לא מחליף.




כתיבה » סיפורים קצרים » לא מדברים

 (קולות: 1)
מאת: arnon | 21 בדצמבר | 23:37

             הוא כבר עבד 4 שנים בעמדה שלו, כולם אהבו אותו למרות שטען שהוא דפוק ואינו זוכר שמות...

 




כתיבה » סיפורים קצרים » סיפר חיי

 (קולות: 0)
מאת: or | 20 בדצמבר | 23:01

כל חיי תמיד ישבתי בפינה בשקט וחשבתי מלא כל הזמן מחשבות רצות ראש שלי על מה שקרה לי בחיים ולא סיפרתי לאיש ואני גם חושבת שזה לא כל כך כיף לשמוע צרות של אחרים אז שמרתי הכל לאצמי עד היום הזה. ברצוני לספר על החביות והדברים שהברתי בחיי ...




כתיבה » סיפורים קצרים » חפץ

 (קולות: 1)
מאת: leyaron | 20 בדצמבר | 21:16

היה לי פעם חפץ שכמעט ודיבר




כתיבה » סיפורים קצרים » זכרונות

 (קולות: 2)
מאת: rysalo4ka | 19 בדצמבר | 21:53

ככה תמיד קורה בסוף של כל אהבה. ההתחלה תמיד אחרת וההמשך תמיד תסבוכת, אבל הסוף תמיד כל כך פשוט וכל כך אותו הדבר. בסוף תמיד יש מי שבא ויש מי שהולך ויש מי שמת ויש מי שנשאר.

ומה נשאר? רק הזכרונות. אפשר לחשוב שאנחנו צוברים זכרונות רבים מהאהבות שלנו אך לאחר נבירה ארוכה בארונות ומגירות זכרונותיי, הצלחתי לאסוף שבעה זכרונות בלבד.

תגיות: זכרונות




כתיבה » סיפורים קצרים » כשאלוהים לא היה פה

 (קולות: 1)
מאת: גיא שמש | 10 בדצמבר | 20:11

אז עברנו לגור ברחוב פחות יקר, בית-אבן עתיק ומתפורר בצד של הכיכר. יתושים ומקקים עשו פארטייה עלינו. בדיוק אלוהים עזב, 1993, ואני ניסיתי לכתוב סיפורים בלי שהיו לי כלים, וכולם אמרו שזה זבל, חוץ מאחד שהעמיד פנים שיש בזה משהו שונה ומעניין כדי לסחוט ממני כתבה עליי בעיתון.




כתיבה » סיפורים קצרים » המזח

 (קולות: 2)
מאת: גיא שמש | 30 בנובמבר | 23:26

ישבתי על רצפת העץ הלא-גמורה בבית שאני בונה איתה על הנהר. כתבתי סיפור קצר לשעשוע, משהו להעביר את הזמן. הייתה אישה אחת שגרה בתוך בקתה, לא כזאת, ישנה וטחובה, בתוך יער. היער היה על אי, והאי היה על אגם.


יצירה אקראית

למה אתה לא אומר/ארמה אלון \ ארמה אלון

למה אתה לא אומר לי שאתה אוהב

רוצה לשמוע ממך בפרוש את המילים

אמור לי מבלי לגמגם אני אוהב אותך

אני לא מבינה לעולם רמזים קטנים


המשך
יצירה אחרת

פרסומות